אנו חיים באזור דינמי וסוער, שבו השינויים מהירים ולעיתים בלתי צפויים. גם אם היו לנו הצלחות מול איראן וחיזבאללה בעבר, אסור לנו לשקוט על השמרים. אם לא נכין את צה"ל לאיומים המתחדשים והמתפתחים בקצב מסחרר, לא נהיה מוכנים למלחמה הבאה.
כפי שלא היינו מוכנים למלחמת "חרבות ברזל", המלחמה הבאה עלולה להיות כואבת עשרות מונים יותר. אין כאן עניין של דעות אישיות, אלא הצגת עובדות כפי שהן משתקפות מפי קצינים בכירים בצבא, החל מאלופים ועד למפקדי גדודים ופלוגות המשוחחים איתי על המצב בשטח ומבקשים לשמור על אנונימיותם. כל אדם בעל שיקול דעת יכול להבין כי במערכה מול חמאס נחלנו הפסד.
איומים קיימים ומתפתחים
- חיזבאללה: אמנם הוא חלש יותר מבעבר, אך לא הוכרע לחלוטין. ברשותו עדיין מאות קילומטרים של מנהרות ומלאי תחמושת מספק כדי לשתק את צפון הארץ, כפי שעשה בעבר. אנו זוכרים היטב כיצד, לאחר הצהרות על הכרעת חיזבאללה, שיגר הארגון במשך שבוע וחצי לקראת הפסקת האש למעלה ממאה רקטות ביום, מגבול הצפון ועד ת"א ושיתק לחלוטין את כל אזור הצפון. יכולות אלו קיימות גם היום, והצבא מודע לכך היטב, ולכן גייס אוגדה שלמה לגבול הצפון מחשש שחיזבאללה יצטרף למערכה במהלך שנים עשר הימים של הלחימה מול איראן.
- סוריה וציר הרשע האיראני: כולנו זוכרים היטב את קריאות השמחה על הכרעת משטר אסד וציר הרשע האיראני. במקומם, קיבלנו שלטון רצחני ג'יהאדיסטי בסוריה ואת הטורקים, שנכנסו עם צבאם לסוריה ומהווים איום העולה עשרות מונים על האיום מצד משטרו של אסד.
- גבול ירדן: לאורך 300 קילומטרים של גבול עם ירדן, מתבססת גרילה עם חוליות טרור, בסיוע איראני.
- מצרים: המצרים מתכוננים למלחמה מול מדינת ישראל, ולנו אין כוחות מספיקים להעמיד מולם.
- יהודה ושומרון: אזור יהודה ושומרון הוא חבית חומר נפץ, ולצבא כיום אין כוחות יבשתיים מספקים להציב בגזרות השונות לאורך כל הגבולות כדי להגן על המדינה.
מצב צבא היבשה וההיערכות לאיומים עתידיים
צבא היבשה שחוק וקטן, ונמצא בתהליך התפוררות מתקדם. הוא אינו מסוגל אפילו לנצח את חמאס. בנוסף לכל אלה, האיראנים מייצרים ומקבלים סיוע מהסינים והפקיסטנים הן בחומרים ליצור טילים והן בתחום הגרעיני, כולל טילים מתמרנים וטילים מתפצלים, צה"ל לא בנה ולא בונה כרגע שום מענה לאיומים אלה.
על פי דיווחים רבים, האיראנים נעזרים בסינים ובפקיסטנים, בדרכים שונות, בהגדלת מלאי הטילים שלהם וביכולות צבאיות נוספות.
לגבי סין:
- סיוע בחומרים לייצור טילים: דווח כי איראן הזמינה מסין אלפי טונות של רכיבים לטילים בליסטיים, כולל חומרים חיוניים כמו אמוניום פרכלורט, המשמש לדלק מוצק בטילים. משלוחים אלו צפויים להספיק לייצור מאות טילים.
- סיוע בטכנולוגיה ורכיבים: סין סיפקה בעבר וממשיכה לספק רכיבים טכנולוגיים וחלקים לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, וכן לייצור מל"טים.
- שיתוף פעולה היסטורי: שיתוף הפעולה הביטחוני בין סין לאיראן החל עוד בשנות ה-80, וסין הייתה אחת הספקיות העיקריות של נשק לאיראן וסייעה לתוכנית הגרעין שלה.
לגבי פקיסטן:
- רשת AQ חאן: רשת ההפצה הבלתי חוקית של עבד אל-קאדר חאן, אבי פצצת האטום הפקיסטנית, העבירה בעבר טכנולוגיות צנטריפוגות, תרשימים ורכיבים לאיראן בשנות ה-80 וה-90, מה שקידם משמעותית את יכולות העשרת האורניום של איראן.
- ידע גרעיני: איראן קיבלה סיוע בידע גרעיני מפקיסטן דרך רשת זו.
- שיתוף פעולה מוגבל: למרות היותן מדינות מוסלמיות, פקיסטן נמנעה מסיוע גלוי ורשמי לאיראן בפיתוח נשק גרעיני, בעיקר בשל חשש מסנקציות בינלאומיות ופגיעה באינטרסים הלאומיים שלה. עם זאת, היו מקרים של העברת טכנולוגיה סודית.
לאחר מלחמת 12 הימים ישראל נגד איראן , הבטיחה פקיסטן לאיראן שתעביר לה מאות טילים במקום אלה שירדו מהמלאי .
אנו שקועים עד צוואר בביצה של רצועת עזה, ואיננו עוסקים בהכנת הצבא למלחמה הבאה, שבה יהיו איומים קשים בהרבה ממה שחווינו עד כה.
לכן, זו אינה שאלה של אמונה, אלא שאלה של מציאות עובדתית קשה. הבעיה שלנו טמונה בכך שיש יותר מדי אנשים שחושבים מהבטן, וחיים במציאות מדומה, ללא חשיבה רציונלית. המנהיגות שלנו עוסקת בעכשיו ולא בונה את הצבא בראייה לשנים הבאות.