הביטוי "הגולם קם על יוצרו" מתייחס למצב שבו יצירה של אדם פועלת נגדו, מזיקה לו, או יוצאת משליטתו. מקור הביטוי הוא באגדה על הגולם מפראג, שנוצר על-ידי המהר"ל מפראג.
כאשר הגולם יצא משליטתו, פעל הגולם נגד יוצרו. הביטוי משמש בהשאלה לתיאור מצבים שונים שבהם משהו שיצרו בני אדם פועל נגדם. מציאות חיינו מספקת לנו שוב ושוב דוגמאות הממחישות את הביטוי שבכותרת.
הגולם קם על יוצרו - א'
בראש ובראשונה מדובר בסוגיית (אי-)גיוס ציבור שלם וגדול, הציבור החרדי. מאז ומתמיד היה מדובר באפליה מקוממת בין אזרח לאזרח ובין דם לדם. לכך נוספה השחיקה החמורה בצבא הסדיר ובצבא המילואים כתוצאה מן המלחמה המכה בנו כמעט שנתיים. בעוד רבבות לוחמים מקיזים את דמם ורבים מהם נהרגים בשדות הקרב, קיימים מנגד רבבות משתמטים אשר "נהרגים" באוהלה של תורה ואינם רואים את עצמם כשותפים למשא הכבד. למרבה הצער והאכזבה, ראש הממשלה וסר (אין זו שגיאת כתיב) הביטחון, במקום לפעול לחיזוקו של צה"ל ולהזרמת אלפי לוחמים לשורותיו, עושים לילות כימים להחלשת הצבא ופועלים בדרכים שונות להנצחת המציאות המטרידה שאין - ולא יכולה להיות לה - כל הצדקה.
טוב היה עושה ראש הממשלה אם מלכתחילה לא היה מקים ממשלת "ימין מלא מלא" אלא ממשלת הסכמה לאומית עם הכוחות הציוניים בחברה הישראלית. טוב היו עושים ראשי האופוזיציה אם היו מכבדים את הכרעת הבוחר, אם היו מכירים בכך שהבוחרים נתנו רק לנתניהו את האפשרות להקים ממשלה, ואם היו מצטרפים לממשלתו ולוקחים חלק בניהול המלחמה שנפלה עלינו.
הגולם קם על יוצרו - ב'
דוגמא אחרת היא הכוח העצום שהפקיד נתניהו בידיהם של שני ראשי מפלגות קטנות, אשר כופים על נתניהו, על הממשלה, ועל אזרחי ישראל את גחמותיהם ומאווייהם המסוכנים. מדובר ב"שְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים" (ישעיהו ז', ד'), סמוטריץ' ובן-גביר. שוב מדובר ביציר כפיו של נתניהו, המאיים להרוס אותו ואת הישגיו. איוולת "העיר ההומניטרית" היא מלכודת מסוכנת לישראל, כיבוש מלא של רצועת עזה וממשל צבאי אינם צורך של ישראל, והקמתם מחדש של היישובים שפונו ונהרסו ברצועת עזה - איוולת בפני עצמה - איננה מעשית במציאות חיינו.
שוב, טוב היה עושה ראש הממשלה אם מלכתחילה לא היה מקים ממשלת "ימין מלא מלא" אלא ממשלת הסכמה לאומית עם הכוחות הציוניים בחברה הישראלית. טוב היו עושים ראשי האופוזיציה אם היו מכבדים את הכרעת הבוחר, אם היו מכירים בכך שהבוחרים נתנו רק לנתניהו את האפשרות להקים ממשלה, ואם היו מצטרפים לממשלתו ולוקחים חלק בניהול המלחמה שנפלה עלינו. רע עשו ראשי האופוזיציה כאשר מלכתחילה דחקו את נתניהו לזרועותיהם של "שְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים".
הגולם קם על יוצרו - ג'
דוגמא נוספת היא הכוח העצום שהפקיד נתניהו בידיהם של צעירים שלא ברור כלל מה כישוריהם ואשר עושים בלשכתו החיונית כבתוך שלהם וגוררים אותו ואותנו לשגיאות מסוכנות. ככל הנראה יש לנתניהו בעיה בבחירת עוזריו הקרובים ובמתן אמון רחב מדי ובלתי מוצדק בהם, בכישוריהם, בעצותיהם ובמעשיהם. במידה רבה דברים אלה נכונים לגבי לא מעט משריו, מחוץ לליכוד וגם מן הליכוד. בעניין זה, יש לזכור את הנאמר על יועציו של המלך רחבעם: "וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו" (מלכים א', י"ב, ח'), אחרי ש"עזב את עצת הזקנים", החכמים והמנוסים.
שוב, טוב היה עושה ראש הממשלה אם מלכתחילה היה בוחר שרים ויועצים ראויים, ולא כאלה שהם במקרה הטוב בטלנים, ובמקרה הגרוע מסוכנים. טוב יעשה נתניהו אם יתייחס בכובד ראש לדיווחים ולניתוחים של הרמטכ"ל, ואם לא ייגרר אחרי סמוטריץ' להתקוטטות עם האדם המקצועי והמינוי המוצלח.
הגולם קם על יוצרו - ד'
דוגמא אחרת היא היועמ"שית, מנהיגת האופוזיציה בפועל, שהובאה לתפקידה עתיר הכוח על-ידי גדעון סער, ובמקום להכיר לו טובה על כך היא מבצעת מהפכה משטרית, ומכפיפה את הרשות הנבחרת והרשות המבצעת לתאוות השררה שלה. התוצאה היא עיוות רצון הבוחר ופגיעה חמורה בדמוקרטיה.
שוב, טוב היה עושה ראש הממשלה אם מלכתחילה היה בוחר שרים ויועצים ראויים, ולא שרים מגושמים, אשר מכשילים רפורמה משפטית הכרחית במקום לקדם אותה בתבונה. דברים אלה מתייחסים גם למינויו של ראש השב"כ ולסיום תפקידה של היועמ"שית, פעולות מתבקשות, שמן הראוי לבצען בחוכמה.
עוד לא מאוחר מדי לתקן את המעוות, כנאמר בתפילה:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה,
וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה,
וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".