בראשית השבוע הלך לעולמו סגן ראש המוסד בעבר, שמוליק גורן ז"ל. על האיש שפיקד על יחידה 504, היחידה לגיוס סוכנים והיה גם נספח צבאי בשגרירות ישראל בארה"ב ומתאם פעולות הממשלה באיו"ש, שוחחנו עם חוקר המודיעין והמורשת, סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
גורן ז"ל נפטר בגיל 97 ועליו מספר מיטשניק ומציין כי מדובר במי שהיה ממייסדי קהיליית המודיעין בישראל שאת דרכו החל ביחידת המודיעין 10 שלימים הפכה ליחידה 504 שכאמור הוא גם עמד בראשה. במסגרת מחקרי המודיעין שלו נפגש בעשור האחרון מיטשניק עם גורן כמה וכמה פעמים ובשנה האחרונה שמר איתו על קשר טלפוני שנמשך עד השבועות האחרונים.
גורן, ובכינויו 'אבו מישל' "העמיד דורות רבים של מפעילי סוכנים", אומר מיטשניק ומציין כי תפקיד מפעיל הסוכנים מחייב ערמומיות שתגרום לסוכנים לפעול כפי רצונו של המפעיל, לצד חשדנות חכמה ותיחכום, "ושמוליק גורן היה כזה".
גורן הוא שגייס את אשראף מרואן, המרגל המצרי שהביא את המודיעין הקריטי לקראת מלחמת יום כיפורים, ועל כך ירחיב מיטשניק בהמשך דבריו.
"שמוליק גורן הוא מדור הפלמ"ח, יליד עין חרוד, היה בהגנה בצעירותו, החל את דרכו ביחידת היומינט, יחידת הסוכנים, בסוף שנות החמישים פיקד על בסיס צפון של היחידה ובנקודת הזמן הזו הייתה סדרת מבצעי 'להבה' להעלאת יהודים, בעיקר צעירים, שנמלטו מסוריה ובין השנים 58' ל-61' גורן שותף להולדתו של מבצע יוצא דופן שבו רק כמאה צעירים וצעירות שנמלטו מסוריה מגיעים לארץ בסדרה של 25 מבצעים".
במבצע מעורבות מכרעת לשולה כהן קישיק, האישה שלנו בלבנון, שקלטה את אותם צעירים ובני נוער בביירות. "אותם 25 מבצעים לא נוהלו על ידי שליח של יחידה 504, אלא על ידי שני סוכני שטח שעבדו עם אחד משירותי המודיעין הערביים אבל לא בגדו והצליחו להעביר בכל מבצע שניים או שלושה יהודים".
ממשיך מיטשניק ומספר על ראשית המבצעים שהייתה כמעט במקרה: "באחד הלילות, אחד הסוכנים הגיע לנקודת המפגש הקבועה בגדר וסיפר שהוא רוצה להביא כמה יהודים שהגיעו לביירות. בהתחלה חשדו בסיפור הזה ואמרו לו להביא פתק משולה כהן, שלא הצליחו לתקשר איתה. הוא חזר אחרי כמה ימים והביא פתק בכתב ידה ושם אישור לכך שיש יהודים שברחו מסוריה והגיעו לביירות. באירוע הראשון מגיעים שניים או שלושה צעירים עם אחד מאותם שני סוכנים אחים, סוכני שטח דגי רקק ולא מקורות בכירים. כאשר הם מגיעים עם אותם יהודים לגדר הם שומעים קולות בערבית, כי החבר'ה של 504 דיברו בערבית. הם חשדו והיה צריך לשכנע אותם שמדובר ביהודים".
מכאן נפתחת סדרת המבצעים הנמשכת לאורך שלוש שנים שבהן שולה כהן קולטת את אותם יהודים נמלטים בקבוצות קטנות ומעבירה אותם לשני הסוכנים שכינוייהם היו 'סנייק' ו'סאשה'. השניים העבירו את היהודים באותם 25 מבצעים דרך דרכים שונות ועקלקלות, דרך מחסומים ותשלומי שוחד עד לגדר עם ישראל. לאחר שנקלטו הנמלטים בבסיס היחידה בצפת הועברו לסוכנות היהודית בחיפה.
ממשיך מיטשניק ומספר כי לאורך כל אותם מבצעי הברחה לא הייתה כל תקלה ולמעשה הפעם היחידה בה נעצרו יהודים מוברחים הייתה דווקא בישראל. היה זה כאשר המלווה עולה עם נמלטים שכאלה על אוטובוס בדרכם לצפת בהיעדר כלי תחבורה אחר. לוחם מג"ב עלה לאוטובוס על מנת לבדוק אותו ושם הוא מזהה חפיסת סיגריות שעליה כיתוב בערבית. הסברי המלווה לא הועילו והלוחם מוריד אותם מהאוטובוס ומעביר אותם לתחנת המשטרה, שם לא עזרו שיחות טלפונים להבהרת הסיטואציה עד שהגיע מפקד הבסיס בעצמו על מנת לחלץ אותם.
לאחר תקופת מבצעי להבה "שמוליק גורן התקדם לתפקיד מפקד יחידה של 504, יחידה מאוד משמעותית באגף המודיעין עד היום, יחידה שמפעילה סוכנים מעבר לגבול ובאחרונה מפקדה עלה לדרגת תת אלוף. שמוליק גורן משמש מפקד היחידה בין 1962 ל-1968, סביב ואחר מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה הוא מקבל משימה לאומית, לאתר את המגילות הגנוזות. היחידה מצליחה להגיע לסוחר בבית לחם שמחזיק במגילות ויגאל ידין הרמטכ"ל והארכיאולוג, מנצל את ההזדמנות של כיבוש השטח כדי להגיע למגילות".
לאחר מכן גורן "יוצא לתפקיד של נספחות צה"ל בוושינגטון, ובראשית שנות השבעים צביקה זמיר, ראש המוסד, מגייס אותו למוסד. הוא מתחיל בשורת תפקידים ביחידת 'צומת' יחידת היומינט של המוסד. אחד התפקידים הוא ראש היחידה בלונדון ובראשית שנות השבעים מתרחש אירוע גיוס אשראף מרואן, חתנו של נאצר, שנמצא בלשכת סאדאת. מרואן ניסה ליצור קשר כמה פעמים עם נספח צה"ל בלונדון, אבל הנספח לא חוזר אליו עד ששמוליק גורן שומע ממנו על כך שיש נודניק מצרי שמנסה להתקשר. גורן מנצל את ההזדמנות ויוצר את הקשר עם אשראף שמעביר מידע קריטי לאורך שנות השבעים עד ההתראה שהוא נותן לצביקה זמיר, ראש המוסד, יום לפני המלחמה על כך שמצרים תפתח במלחמה מחר. כך בשלוש או ארבע לפנות בוקר הרמטכ"ל ראש הממשלה ואחרים נערכים למלחמה".
מיטשניק מציין כי העלה בשיחותיו גם עם שמוליק גורן וגם עם צביקה זמיר את ההערכה לפיה אשראף מרואן היה סוכן כפול, ולדבריו שניהם דחו את האפשרות מכל וכל ובעיניהם מדובר היה בסוכן אמיתי שנתן התראת אמת ברגע שידע שמצרים עומדת לפתוח במלחמה.
שמוליק גורן שימש בשורת תפקידים עד תחילת שנות השמונים. הוא היה ראש אגף במספר אגפים במוסד עד שבאמצע שנות השבעים מונה לסגן ראש המוסד. מיטשניק מציין כי גם עשרות שנים אחרי שפרש עדיין היה גורן זהיר, כולל בשיחותיו עם מיטשניק עצמו עד שנאות לשתף פעולה ולחלוק מסיפוריו.
עוד מספר מיטשניק על מבצע עליו פיקד גורן ז"ל, מבצע 'צרבת' שנועד לסכל כוונה לפגוע במטוס אל על שעשה דרכו מדרום אפריקה לישראל ובדרך אמור היה לעצור בקניה. האירוע התרחש בינואר 76' כאשר "ברגע האחרון הגיע מידע על הכוונה לפגע במטוס. המידע לא היה ברור לגמרי, ללא שעות ומאפיינים, אבל אנשי מוסד ושב"כ נשלחים לניירובי בירת קניה, בלי לשתף בתחילה את המקומיים. בהמשך משתפים את המקומיים ומצליחים לסכל את הפיגוע ברגע האחרון. חוליית מחבלים ערבים וגרמנים כבר הייתה לקראת ירי טיל על המטוס, נתפסה ונחקרה על ידי הקנייתים".
לימים אמר על המבצע שמוליק גורן כי "גם בשביל מזל צריך מקצוענות, כי לך תחפש ארבעה מחבלים בתוך קנייה...".
תפקידו האחרון של שמוליק גורן היה מתאם פעולות הממשלה באיו"ש וזאת לבקשתו של שר הביטחון דאז, מישה ארנס. בתפקיד זה היה גורן עד שנת 1991.