הר"מים החרדים חוזרים לישיבות התיכוניות

מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם משבר חמור של מחסור במורים, בעיה רב-ממדית הנובעת ממספר גורמים ותובעת פתרונות מקיפים.

על פי נתונים שונים, חסרים אלפי מורים במערכת החינוך הממלכתית, במיוחד במקצועות הליבה כמו מתמטיקה, מדעים, אנגלית וחינוך מיוחד. היקף המחסור משתנה, אך הערכות דיברו על כ-5,700 מורים חסרים במערכת החינוך היהודית הממלכתית.

הבעיה מחריפה עם שיעורי נשירה גבוהים של מורים חדשים - בין 15% ל-20% עוזבים בתום השנה הראשונה, ושיעור זה עשוי להגיע ל-40%-50% לאחר חמש שנים.

הגורם המרכזי והבולט ביותר למחסור הוא השכר הנמוך, במיוחד בשנים הראשונות להוראה, מה שהופך את המקצוע ללא אטרקטיבי בהשוואה למסלולי קריירה אחרים הדורשים כישורים והכשרה דומים. מורים רבים מדווחים כי השכר אינו מכסה את הטרחה והעול של תפקידם, גם בהתחשב בתנאים כמו חופשות ארוכות.

בנוסף לשכר, מעמד המורה בחברה הישראלית נמצא בשפל. המורים מתמודדים עם עומס עבודה גובר, אוטונומיה פדגוגית מוגבלת, והגברת ההערכה החיצונית המדידה. קשיי ניהול כיתה, הנובעים בין היתר מהתערבות הורית מוגברת ובעיות משמעת בקרב תלמידים, מוסיפים נדבך נוסף לתסכול ולשחיקה. מורים רבים מדווחים על חוסר יכולת ליישם כללי משמעת בשל מדיניות בתי הספר, מה שפוגע בסביבת הלמידה וגורם למורים איכותיים לעזוב.

יתרה מכך, חומר הלימודים מיושן ולא מעודכן בחלקו, מה שתורם לתסכול הן של התלמידים והן של המורים. המערכת דורשת שינון ולא מעודדת למידה משמעותית, מה שהופך את תפקיד המורה לריק מתוכן. המגמות הללו, יחד עם שינויים בהרגלי העבודה בעקבות מגפת הקורונה והמשבר הביטחוני הנוכחי, המגבירים את האתגרים הרגשיים והלימודיים בכיתות, הופכות את ההוראה למשימה מורכבת במיוחד.

מצוקה זו אינה פוסחת גם על מערכת החינוך הציונית-דתית.

בישיבות התיכוניות, המהוות את עמוד השדרה של החינוך התורני-לאומי, קיים מחסור הולך וגובר ברבנים-מחנכים (ר"מים). מצב זה הוביל לתופעה שחוזרת אלינו לאחר עשרות שנים - הישיבות נאלצות לגייס ר"מים מהמגזר החרדי.

תופעה זו מעוררת שאלות כבדות משקל, שכן אף שהר"מים החרדים מביאים עמם ידע תורני עשיר, הם מגיעים לרוב ממוסדות חינוך שאינם ציוניים.

הפער האידאולוגי עלול לטשטש את הזהות הייחודית של בוגרי הישיבות התיכוניות, ולפגוע בחינוך לערכים הציוניים של מצוות ישוב הארץ ושילוב בין ספרא לסייפא, יחד עם החיבור העמוק של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

האתגר החינוכי הוא אפוא כפול: לא רק למצוא מורים, אלא למצוא ר"מים שהם גם המחנכים של ילדינו שיוכלו להמשיך את המסורת הציונית-דתית ולהעניק לתלמידים חינוך שלם ומגובש. המחסור גם מעיד על בעיה שורשית אחרת והיא העובדה שאלפי בוגרי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות שבעבר פנו לתחום החינוך, אינם פונים כיום ללימודי חינוך.

מתוך הכרה עמוקה באתגר, ישיבת בני עקיבא נחלים בראשות הרב שמואל לורנץ, יצאה ביוזמה ייחודית ופורצת דרך - פרויקט ה"חצר"מים" (חצי-ר"מים).

התוכנית מציעה לבוגרי ישיבות הסדר מסלול שמשלב עבודה חינוכית עם הכשרה מקצועית ולימודים.

במסגרת הפרויקט, ה"חצר"מים" זוכים למגורים חינם בדירות הישיבה, ומוענקים להם מלגות, בזמן שהם מסייעים לר"מים וותיקים בכיתה ומלווים את התלמידים במהלך היום בבית המדרש כתלמידי "כולל". הם לומדים את מלאכת החינוך תוך כדי עשייה, רוכשים ניסיון יקר ערך ובו-בזמן יכולים להתקדם בלימודי הוראה או לימודים אקדמיים אחרים המשלבים בתוכם גם תעודת הוראה.

תוכניות מסוג זה הן קריטיות להבטחת המשכיות החינוך התורני-ציוני. הן מכשירות את הדור הבא של המחנכים מתוך הקהילה עצמה, כאלו המחוברים לערכים ולמסורת שלה. ההשקעה בפרויקטים המכשירים אנשי חינוך ציונים-דתיים מסורים היא לא רק השקעה במוסד חינוכי, אלא השקעה במארג הרוחני והערכי של הציבור הציוני-דתי כולו. היא מבטיחה שילדינו ימשיכו להתחנך על ערכים ציונים-דתיים שהם ליבת זהותנו.

כאשר משבר כה עמוק פוגע בליבת החינוך, מוסדות חינוך נוספים וגורמים פרטיים נדרשים להירתם למען עתיד הדורות הבאים. היוזמה של ישיבת בני עקיבא נחלים מציעה פתרון חכם ויעיל, שראוי לקבל תמיכה נרחבת, על מנת שיוכל להמשיך לגדול ולהתרחב גם במקומות נוספים, ולהבטיח שגם בעתיד יהיו לנו מספיק ר"מים נאמנים שיעמדו בחזית החינוך הציוני דתי לאומי למען עתיד ילדינו.

הכותב: עו"ד יצחק לקס - יו"ר ישיבת בני עקיבא נחלים