בימים אלו, מלאו 20 שנה להתנתקות - עקירת יישובי גוש קטיף וגירוש תושביהם. מהלך זה, שנבע מהזיות שווא ומהווה בעיניי אף פשע לאומי, מתברר כיום כסיבה המרכזית לאסון הנורא שפקד אותנו בשמחת תורה, ז' בתשרי תשפ"ה (7.10.2023).
מאז טבח ה-7 באוקטובר, הוגדרו שלוש מטרות עיקריות למלחמה ברצועת עזה: השמדת חמאס ומוטט שלטונו, השבת כל החטופים, ויצירת מציאות ביטחונית שאינה מהווה איום מרצועת עזה על אזרחי ישראל.
על אף התקדמות משמעותית בהשגת היעדים - לרבות כיבוש כ-60% מהרצועה - טרם הגענו להכרעה כוללת, ולשחרור כלל החטופים. צה"ל נמנע עד כה מכיבוש העיר עזה וארבעת מחנות המרכז, מחשש לחיי החטופים.
נראה כי שלושה גורמים מרכזיים משפיעים על התנהלות ראש הממשלה:
א. השאיפה להשגת שתי המטרות המרכזיות - חיסול חמאס ושחרור החטופים;
ב. הצורך לשמר את אחדות העם והמוטיבציה של הלוחמים, לנוכח חילוקי דעות בציבור;
ג. העמדה האמריקאית, התומכת בישראל ומסייעת לה רבות.
רוב הציבור בישראל אימץ את גישת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המדגישה את האיזון הרגיש בין השיקולים השונים - גישה שגם מקובלת על ראשי מערכת הביטחון, ובראשם הרמטכ"ל.
עמדתי האישית היא שעד אשר חמאס ישלוט, ולו באופן חלקי, על האוכלוסייה והסיוע ההומניטרי ברצועה - לא נשיג את מטרות המלחמה. רק כיבוש מלא של הרצועה, לרבות אזורי החטופים, החלת ממשל צבאי והקמת מינהל אזרחי - יובילו לניצחון ולשחרור השבויים.
עם זאת, ניתן להבין את ראש הממשלה שנושא באחריות הכוללת, ומנסה למצות כל דרך לשחרור החטופים - כל עוד המלחמה לא מסתיימת, והחשבון נשאר פתוח. במקביל, יש להבטיח ביטחון קבוע לתושבי העוטף, בין השאר באמצעות שליטה בציר פילדלפי ורצועת הגנה בעומק של לפחות קילומטר לאורך הגבול.
בישראל ובארה"ב ממתינים לתשובת חמאס בנוגע להתקדמות לקראת עסקה. אך הארגון, בהיותו גוף טרור קיצוני, מנצל את חילוקי הדעות בישראל ומעלה את רף הדרישות. ארה"ב מאיימת, אך כל עוד ראשי חמאס לא חוסלו ולא הורתעו - הם מרשים לעצמם להכתיב תנאים.
איני יודע מהו ה"קונץ פטנט" שיביא להכנעת חמאס ולשחרור החטופים, פרט להשמדת הארגון ושליטה מלאה של ישראל ברצועה. לשם כך נדרש גם חזון ותודעה.
שורש הטבח ב-7 באוקטובר טמון בהתנתקות - עקירת ההתיישבות היהודית מעזה. מדובר בטעות קשה, ויש שיאמרו אף פשע לאומי. הבעיה העמוקה היא בעיית התודעה: חוסר הבנה שרצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל - הן מבחינה אמונית והן מבחינה ביטחונית.
אם לא נכבוש, נשמיד, נשלוט, נהגר וניישב את הרצועה במאות אלפי יהודים - עזה תוסיף להוות אתגר ביטחוני ולגבות מאיתנו דמים. רק שילוב של כיבוש, חיסול חמאס, עידוד הגירה והתיישבות יהודית רחבה - יבטיח ביטחון לדורות, לעוטף ולכל מדינת ישראל.
בפרשת השבוע, מטות-מסעי, מופיעה הדרכה אלוקית ברורה: "והורשתם את כל יושבי הארץ... ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם - והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם...".
המציאות היום מוכיחה: או אנו או הם. או התיישבות יהודית חיה ומלבלבת - או מנהרות טרור ומוות. במלאת 20 שנה להתנתקות, עלינו לחזק בקרב העם את תודעת שייכותה של עזה לארץ ישראל. רק אם נוריש את אויבינו ונשוב להתיישב ברצועה - יובטח ביטחוננו ויושג השלום המיוחל.
הכותב הוא אל"מ במיל', חבר כנסת לשעבר