שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, מגיבה לדברים הקשים שהטיח בה מגיש כאן רשת ב' אריה גולן שטען הבוקר (חמישי) בשידור "היא אישה רעה. היא מרשעת. אם היא לא דואגת לחטופים ולא אכפת לה שייהרגו אז היא אישה רעת לב".
"כשרה היושבת בקבינט, חובתי לדאוג לחטופים; חובתי לדאוג גם לחיילים ולמשפחותיהם; לתושבי העוטף, וכלל תושבי הדרום; לכלל אזרחי ישראל; לבטחון הלאומי שלנו", פותחת סטרוק את תגובתה.
היא מדגישה "כך עשינו, חברי ואני, ערב "עם כלביא", כשהתבקשנו לאשר את המבצע על בסיס הערכה לפיה מאות מאזרחי ישראל, אנשים נשים וטף שלא עשו רע לאיש, עלולים לאבד את חייהם במהלכו. המלצת צה"ל וכל גורמי הבטחון היתה: לקחת את הסיכון הזה, עם כל הצער והקושי. לנוכח הצורך האסטרטגי במבצע.
גם המלחמה בעזה היא בעלת חשיבות אסטרטגית. כך סבורים לא רק כל חברי הקבינט, אלא גם רוב אזרחי המדינה: השבוע התפרסם סקר לפיו 4% בלבד מהציבור סבורים שאפשר להשאיר את חמאס כשליט בעזה. רק 16% היו מוכנים לגור בעוטף אם חמאס ימשיך לשלוט שם. זו לא רק דעתי. זו דעת הקהל, המפוכחת".
סטרוק מציינת כי עליה לבחון את כל הפרטים בבואה לגבש עמדה. "בתפקידי הקשה, עלי להתייחס במלוא האחריות לדילמות הללו. אסור לי להתעלם מהתמונה הרחבה, ולהתמקד רק בנתון אחד מתוכה. אסור לי להתעלם מהשלכות המציאות שכל חייל בעזה מבין היטב: אזורים שלמים ברצועה מקבלים חסינות מפני תקיפה, ונותרים כערי-מקלט לטרור. אסור לי להשלים עם מציאות כזו, חובה עלי לפעול על מנת לשנותה".
היא מציינת שהניסיונות להשתיק אותה על רקע עמדתה רק מחזקים אותה. "אסור לי גם להיכנע ל'קמפיין סתימת-הפיות' שנועד לייצר דה-לגיטימציה ודמוניזציה, למנוע דיון מעמיק ורציני בדילמות הקשות ובשאלות הרות-גורל, ולהסליל את מקבלי ההחלטות אל היעד האחד-והיחיד של מובילי הקמפיין הזה. אדרבא, חובתי להבקיע אותו. לכן שום דבר, גם לא 14 פעמים בהן אריה גולן מכנה אותי בשידור "רעה" ו"מרשעת", שום דבר לא יניא אותי מלמלא את חובתי לראות את מלוא רוחב הסיכונים, להתמודד עם כל הדילמות, ולהכריע על בסיס תמונת-מצב מלאה".
היא פונה לגולן ואומרת "אולי ישכנעו אותך, אריה, מילותיו של רונן ברגמן, בספרו 'מדינת ישראל תעשה הכל', באפילוג הסיום שכותרתו 'הצילו'': 'קו דק מאד מפריד בין סולידאריות הנובעת ממצוות פדיון שבויים, ובין פאניקה המצמיתה פוליטיקאים מלעשות את הנדרש ולהגיד את שצריך להאמר, קשה ככל שיהיה. רבים יגידו: נראה איך ראש הממשלה ינהג לו הוא אב של חטוף. אבל הוא לא! ולא כך הוא אמור לשקול את צעדיו. ראש המשלה צריך לראות את האינטרס הציבורי הרחב' - סיכם ברגמן. זו לא רשעות, זו אחריות''.