אלוף במיל' יצחק בריק
אלוף במיל' יצחק בריקצילום: ערוץ 7

קידומו של תת-אלוף ערן אופיר לדרגת אלוף, המכהן כראש מנהלת גבולות ותפר במשרד הביטחון במשך עשרים השנים האחרונות, היא חרפה שלא הייתה כמותה, המעידה כאלף עדים כי היושבים בראש הצבא ומשרד הביטחון נותנים יד להרס הנורמות והערכים הבסיסיים שעליהם גדלו דורות של לוחמים.

הקידום נעשה בהמלצת הרמטכ"ל אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף אמיר ברעם, ובאישור שר הביטחון ישראל כ"ץ. קידומו של תת-אלוף ערן אופיר לדרגת אלוף הוא בושה וחרפה לממליצים על קידומו, ופגיעה קשה בדמותו של הצבא.

במשך שנים רבות, חלק מהקצינים הבכירים במנהלת הגדרות היו נגועים בהתנהלות לא ראויה וחמורה, כאשר תת-אלוף ערן אופיר, כמפקד המנהלת, היה חלק גדול מאוד בכך. בחקירת מצ"ח על פעילותו של תת-אלוף ערן אופיר כמפקד המנהלת וחלק מהמפקדים הבכירים הכפופים לו, נמצאו ראיות קשות, הסתרה וטיוח, הטיית מכרזים ועוד, במגוון רחב של פעילויות המנהלת. גם מבקר משרד הביטחון הוציא דוח קשה מאוד על הטיית מכרזים, על הכנסת מקורבים ובני משפחה ללא מכרזים, או לחלופין במכרזים מפוברקים, על שימוש בכסף שיועד לבניית הגדרות למטרות אחרות כמו שיפוץ לשכות, חלוקת רכבים למשתפי פעולה שאין להם תקן להחזקת רכב, קבלת כסף לידיים פרטיות, והרשימה עוד ארוכה מאוד. דבר זה פגם קשות בטיב העבודה של הקבלנים בהקמת הגדרות והמכשולים לאורך גבולות ישראל (לא אפרט כעת את כל העבירות הקשות, אך אם אדרש אעשה זאת בהמשך).

הממצאים החמורים מחקירת מצ"ח הועברו לפרקליטות הצבאית. סיכום הממצאים של הפרקליט הצבאי הראשי והפרקליט הבכיר שמונה לעסוק בתיק לא פסל אף אחת מהראיות החמורות של מצ"ח. בסיכומיהם הם חזרו מילה במילה על הממצאים הקשים של מצ"ח, אותם קיבלו כלשונם.

כפי שזה קורה כמעט תמיד, הפרקליטות הצבאית נמנעת מלהעמיד לדין פלילי בפני בית משפט צבאי קצינים בכירים בדרגות תת-אלוף ואלוף, גם בעבירות חמורות מאוד ומעילה באמון תפקידם. זאת מהחשש שזה יפוצץ בעיני הציבור את הדימוי של צה"ל. אך יש גם סיבה נוספת: לכל קצין בכיר בדרגות אלה יש שותפים בידיעה, או גם במעשה, ובמידה ואותו קצין בכיר יעמוד בפני בית דין — יש חשש שהוא יפתח את פיו (אין לו כבר מה להפסיד) ויפליל קצינים בכירים נוספים, ובכך תיפתח תיבת פנדורה שצה"ל יאבד עליה שליטה, ונזק נורא ייגרם לתדמיתו של הצבא.

בואו נחזור כעת לתת-אלוף ערן אופיר, שקודם לדרגת אלוף בהמלצת הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. אף כי הפרקליטות קיבלה ואישרה את ממצאי מצ"ח לגבי אי-הסדרים החמורים שהיו במנהלת הגדרות בפיקודו של תת-אלוף ערן אופיר וחלק מהקצינים הבכירים הכפופים לו, הרי שהיא החליטה לגנוז את התיק בטענה שההתנהלות החמורה הזו התרחשה לפני הרבה שנים, ולכן אין עניין לציבור — ואפשרה לתת-אלוף ערן אופיר להמשיך בתפקידו, בתמיכתם של קצינים בכירים אחרים שידם הייתה במעל.

זו החלטה שמשרישה את ההתנהלות החמורה בצבא, ומפוררת עד כלות את הערכים שעליהם גדלו דורות של חיילים, נגדים, קצינים ומפקדים. וזו החלטה בלתי סבירה בעליל ובלתי נסלחת.

אך בכך לא די — קידומו של תא"ל ערן אופיר לדרגת אלוף מטיל כתם בל יימחה על צה"ל, ובפרט על הרמטכ"ל אייל זמיר שהמליץ על קידומו. הדבר מערער את יסודות הצבא ופוגע באמון הציבור.

הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ושר הביטחון משרישים בצה"ל את החרפה, ונותנים גיבוי לקצין שעשה עם חלק מפקודיו הבכירים מעשים לא ראויים ואף מקדמים אותו לדרגת אלוף. זה לא רק אות קלון לתת-אלוף ערן אופיר, זה גם אות קלון לכל מי שנתן את ידו להמשך תפקידו ולקידומו לדרגת אלוף. המסרים החמורים האלה, שערן אופיר יקודם, מגיעים לכל שדרות הפיקוד והחיילים, ורבים מהם, לאור אירועים מסוג זה וסיבות רבות נוספות, לא מוכנים לשרת בצבא כזה. כבר בעת הזו הטובים בקבע עוזבים בהמוניהם את הצבא, והצעירים לא רוצים לחתום קבע. צבא שכך מתנהל — לא יכול לנצח.

חלק מהקצינים הבכירים בפרקליטות הצבאית לדורותיהם, וביניהם חלק מאלה שכיהנו כפרקליט צבאי ראשי בדרגת אלוף, נתנו יד לגניזתם של עבירות חמורות מאוד של קצינים בכירים בדרגות תא"ל ואלוף.

בשנים 2008-2019 כיהנתי כנציב קבילות החיילים. בתפקידי זה נחשפתי לקבילות קשות מאוד כנגד קצינים בכירים — תא"לים ואלופים — שלעיתים נגעו בעבירות קשות מאוד של מרמה והפרת אמונים.

חלק מקבילות אלה העברתי לחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), וממצאי החקירות בנושאים שהעברתי למצ"ח היו מזעזעים לגבי אותם קצינים בכירים מאוד. על עבירות מסוג אלה יושבים באזרחות בבית סוהר שנים רבות.

לתדהמתי הרבה, נחשפתי לדפוס פעולה חמור מאוד בפרקליטות הצבאית, לגבי עבירות חמורות מאוד של קצינים בכירים — תא"לים ואלופים — שהתבטא באי-העמדתם בפני בית דין צבאי ובסגירת התיק, אף כי היו ראיות חותכות בחקירת מצ"ח לגבי אותם קצינים בכירים, בעבירות המחייבות להעמידם לדין, עם סבירות גבוהה שבית הדין היה גוזר עליהם עונשים כבדים כמו הורדה בדרגה, מאסר, הדחה מהצבא ועוד.

מי שעמדו מאחורי דפוס פעולה חמור זה בפרקליטות הצבאית היו חלק מהקצינים הבכירים בפרקליטות עצמה.

כאשר נכנסתי לעובי הקורה, על מנת להבין מדוע זה קורה, הבנתי שהפרקליטות הצבאית הפכה למכשיר בידי הצבא לגונן על הקצינים הבכירים, ובכך לשמור על הדימוי של הצבא ושל הרמטכ"ל בעיני הדרג המדיני ובעיני הציבור. היה חשש בצה"ל שעונשים כבדים על קצינים בכירים בדרגות תא"ל ואלוף יגרמו לנזק תדמיתי קשה מאוד לצה"ל בעיני הציבור והדרג המדיני. ואף חמור מכך — חשש שהקצין הבכיר העבריין יפתח את פיו ויפליל קצינים בכירים נוספים ששיתפו עמו פעולה.

המקרה הבולט ביותר למעשים חמורים של קצינים בכירים בישראל היה סביב הקמת גדרות הביטחון בגבולות המדינה. פרויקט זה, שנועד להגן על אזרחי ישראל, עלה למשלם המסים מיליארדי שקלים.

בשל מעשים חמורים שהתגלו במנהלת הגדרות, מאות מיליוני שקלים ירדו לטמיון. הכסף בוזבז באמצעות:

הטיית מכרזים באופן לא חוקי,

מתן טובות הנאה למקורבים ומשתפי פעולה,

הסטת כספים בניגוד לחוק, למטרות שאינן ראויות ואינן קשורות לבניית הגדר.

בנוסף, חלק ניכר מהגדרות והחומות נבנו בסטנדרטים נמוכים מהנדרש, ולא על פי התקנים שנקבעו. כתוצאה מכך, הקבלנים המעורבים הרוויחו כסף רב על חשבון איכות העבודה ובטיחותה.

ההתנהלות של חלק מהקצינים הבכירים במנהלת הגדר עברה את כל השיאים האפשריים (מזכיר את מה שקרה לאחר מלחמת ששת הימים בהקמת קו בר לב). יצאו דוחות חקירה של מצ"ח, ודוחות של מבקר משרד הביטחון — מטלטלים ומזעזעים — על מעשים לא ראויים בהון עתק במנהלת הגדר בפיקודו של תא"ל ערן עופיר.

יגאל גואטה הוביל תחקיר עיתונאי בכאן 11 על השחיתות בבניית הגדר הביטחונית. אנוכי, ועוד מספר אנשים המצויים בנושא, חקרנו את נושא בניית גדרות הביטחון במשך תקופה ארוכה. היו גם בידינו מסמכים של הפרקליטות הצבאית ושל חקירות מצ"ח, המעידים כאלף עדים על התנהלות חמורה בניהול בניית גדרות הביטחון לאורך גבולות ישראל. פרסמנו תכנית מצולמת בכאן 11 שנמשכה כ-50 דקות, על התנהלות של פקידים במשרד הביטחון ושל קצינים בכירים מאוד בצה"ל.

התכנית הוקרנה בכאן 11 במשך 50 דקות לפני כשלוש שנים. בתכנית זו גם הצגנו את הקשרים האפלים שהיו לקציני מנהלת הגדר עם קצינים בכירים מאוד נוספים בצה"ל ולמפקחים במשרד הביטחון, שנתנו יד למרמה והפרת אמונים — חלקם העלימו עין, וחלקם שיתפו פעולה ונהנו מהטבות כדמי שתיקה (רכבים שלא בתקן, שיפוץ לשכות ועוד — הכל מהכסף שיועד לבניית הגדרות).

לאחרונה היינו עדים לחילופי דברים קשים בין הרמטכ"ל ושר הביטחון בעניין חקירתו במצ"ח של תא"ל (מיל') אורן סלומון, שתחקר את אוגדת עזה במלחמה, ולא אושר לו לתחקר גם את התנהלות הפיקוד הבכיר — הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום ומפקדים בכירים נוספים — שהיה להם קשר ישיר למחדל הנורא שקרה בעוטף עזה, והם גם אלה שהיו צריכים לתת פקודות והנחיות לאוגדת עזה בשעות הראשונות של המלחמה, וקולם נדם.

הרמטכ"ל אייל זמיר, שנתן גיבוי לפרקליטות הצבאית לחקירתו במצ"ח של תא"ל (מיל') אורן סלומון, טען שחקירתו של אורן סלומון במצ"ח אינה קשורה לתחקיר שלו על אוגדת עזה וחריגתו מגבולות התחקיר שאושר לו, אלא משום שאורן סלומון עבר עבירות חמורות של הדלפת חומר סודי — ולכן הוא נחקר במצ"ח.

נשאלת שאלת מיליון הדולר: מדוע לא החליטה הפצ"רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) לחקור גם את הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי, ואת אלוף פיקוד דרום דאז ירון פינקלמן, עקב תחקירו הנוקב של תא"ל (מיל') אורן סלומון במסגרת תחקיריו על אוגדת עזה, שבא לידי ביטוי במכתבו לראש הממשלה ושר הביטחון. וכך הוא כותב:

"על ניסיון טיוח התחקירים, העלמת מסמכים וחומרי תחקיר, מידור, ו'כתיבת מסמכים' בדיעבד. הכל מתוכנן, מנוהל היטב, לאורך כל הדרך, ע"י הרמטכ"ל לשעבר רא"ל הרצי הלוי, ומספר בע"ת בדרגות בכירות. להבנתי, ניסיון זה חמור לא פחות מכשלי האסון, ואולי מקביל לפרשת 'קו 300' של שב"כ. נתקלתי במערכת משומנת היטב של שימוש בכוח השררה והדרגה, אשר עשו הכל בכדי 'להעלים' אותי, ובעיקר — למנוע את הוצאת ממצאי התחקיר בתוך צה"ל והחוצה."

במילים אחרות, הפרקליטות הצבאית נוהגת איפה ואיפה, ולא על פי העיקרון "כולם שווים בפני החוק". התנהלות זו מלווה את הפרקליטות הצבאית שנים רבות, ותורמת למחדלים הקשים שמתרחשים בצבא. כאשר במקרים רבים מדי, הקצינים הבכירים ביותר מוגנים בפני החוק, בעוד הם אלה שצריכים לתת דוגמה אישית, לקחת אחריות, להיות ישרים ואמינים — על מנת לזכות באמון הכפופים להם ובאמון הציבור. ולא כך היא.

קידומו של תא"ל ערן אופיר לדרגת אלוף הוא שיאו של תהליך שלילי, חציית כל גבול אפשרי, המלמד שצה"ל לא למד דבר וחצי דבר — ומפקדיו הבכירים ביותר מובילים את צה"ל במדרון חלקלק לעבר התהום. והחמור מכל — שכל זה עובר מעל ראשה של התקשורת, שלא רוצה להכניס את ידיה לסוגיות שיפגעו ביחסים בינה לבין הצבא, ובכך התקשורת תורמת קשות להתדרדרותו של הצבא וביטחון המדינה (למעט יחידי סגולה שאפשר לספור אותם על יד אחת). ומנגד, יש לנו גם ציבור אדיש, שהתנהלות מעין זו היא נושא שהציבור כבר לא מתרגש ממנו — והוא ממשיך בחייו כאילו דבר לא קרה. זה תהליך שמרסק במדינה כל חלקה טובה, ופוגע אנושות בנו כאומה.

ממשרד הביטחון נמסר: "מדובר במיחזור של טענות מלפני למעלה מ-15 שנים, שכבר נבחנו בחקירה מקיפה של המשטרה הצבאית החוקרת ובסיומה הוחלט על ידי הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה לסגור את התיק. מנהלת גבולות ותפר והעומד בראשה הובילו לאורך השנים פרויקטים רבים לבניית גבולותיה של מדינת ישראל והקימו כ-12,000 ק"מ של מכשול ביטחוני בגבול מצרים, סוריה, לבנון, אילת- ירדן, עזה וקו התפר. משרד הביטחון מעניק גיבוי מלא למינהלת, למשרתים בה ולעומד בראשה".