יואל מרשק, בעבר מרכז המשימות בתנועה הקיבוצית, מספר בראיון לערוץ 7 על תובנות ביטחוניות הנדונות בימים אלה בתנועה הקיבוצית בעקבות השבעה באוקטובר, וביניהם ההבנה שיש חובה לחזק את גבולה המזרחי של ישראל בהתיישבות והיאחזות בקרקע. ניסינו לברר אתו איך הדברים מתיישבים עם האמונה שם ברעיון שתי המדינות.
"תפיסת ההגנה של ישראל בשבעה באוקטובר נכשלה. הגדר גרמה לתחושת ביטחון כוזב שקרס בשעת מבחן. גם האמצעים הטכנולוגיים הפכו לחיסרון. לכן צריך לחדש את תפיסת הביטחון במרחב בקעת הירדן", אומר מרשק המבהיר כי זו תפיסתו שלו, אך לא רק שלו. "יש הרבה אנשים בתנועה הקיבוצית שמסכימים ומדברים על השדרה הכפולה".
השדרה הכפולה, הוא מסביר, היא שדרת התיישבות התואמת את תכנית אלון, כלומר היאחזות בגבול המזרחי וגם התיישבות לאורך ציר אלון על מנת ששתי הגזרות הללו יבלמו כל אפשרות לפלישה ירדנית לישראל. גם אם יעלה בידי הירדנים להתקדם מערבה המערכה איתם תתקיים במה שמוגדר המדרגה השנייה, שם צריכים להתמקם ישובים והיאחזויות ביטחוניות.
ניסינו לברר עם מרשק אם הוא מאמין שישנו מנהיג פלשתיני שיסכים לוותר על בקעת הירדן, והוא מזכיר את דבריו של יגאל אלון על כך שישראל לא תתיישב בתחומי המדיה הפלסטינית העתידית אך תהווה מעין חגורת ביטחון סביבה. תהינו בקול רם באוזני מרשק אם יגאל אלון אכן היה תמים לחשוב שניתן לשלב בין הקמת מדינה פלסטינית להרחבת התיישבות במרחבי בקעת הירדן והציר עליו דיבר אלון. מרשק מצידו מזכיר כי יגאל אלון גם קיווה שניתן יהיה להעביר פלשתינים לירדן בתמורה לסכומי כסף, ועל דבריו אלה אנחנו שואלים ושאלנו אם לא מדובר בהוכחה נוספת לניתוק בין רעיונותיו של יגאל אלון למציאות.
מרשק טוען כי ממשלות ישראל פעלו לאורך שנים רבות על פי תכנית אלון, אבל אנחנו שבים ומחזירים אותו לקרקע המציאות העכשווית ושואלים אם הוא רואה סיכוי להסכמה פלסטינית להמשך ההתיישבות אחרי שאדם כמו אבו מאזן סירב לראות ולו יהודי אחד במדינה אותה הוא רוצה להקים וארגונו ועמו מדברים על מדינה מהים ועד הנהר, כלומר על חורבותיה של ישראל. מרשק מצידו צופה שבעוד 50-100 שנה תהיה לפלשתינים מדינה מפורזת ללא יכולת להתנהל באופן עצמאי, ועדיין לא קיבלנו מענה לפרטנר שיסכים לכך.
"תפיסת הביטחון שלנו חייבת להשתנות, והשבעה לאוקטובר עשה משהו והבהיר שמתחייב שינוי. הביטחון יהיה בידינו. הגבולות יהיו ברי הגנה. אני לא נכנס לגבולות, אבל כשאני מדבר על מדינה יהודית ודמוקרטית אני מוסיף לזה גם את המושג גבולות ברי הגנה", אומר מרשק ואנחנו מתעקשים לנסות ולהבין עם איזה פרטנר פלשתיני הוא מדבר על מתווה כזה, לאור ניסיון העבר.
מרשק טוען ומעריך שישנו מנהיג פלשתיני שיסכים לכך, כשם שהיה מי שהסכים להעברת חאן אל אחמר לאזור מצדה. התקשינו למצוא את הקשר בין הסכם מקומי פרטני להסכם ארוך טווח מול הנהגה פלסטינית שלא מוכנה לוותר על דבר. לשאלתנו אם יש מתווה ברוח דבריו שעליו פלשתיני כלשהו יהיה מוכן לחתום, מרשק שותק מספר שניות ואז אומר "ישנם מגעים והדברים יכולים היו להסתדר", ושוב הוא חוזר לאירוע חאן אל אחמר ואנחנו מבקשים לחזור לזירה המדינית.
"אם תהיה מציאות שתחייב מדינה מפורזת אני יודע להציב במו"מ גבולות בטוחים ולפרז את המדינה הזו ולא לדבר על שלום כי זה תהליך של מאה שנה, אבל יודע להבטיח את ישראל כמקום הבטוח ביותר ליהודים בעולם. לצורך כך צריך לשבת בבקעה ועל המדרגה השנייה על פי עקרונות יגאל אלון", הוא אומר ואנחנו שואלים אם לא מדובר במשחק שחמט עם עצמנו, שהרי פרטנר למהלך כזה לא יהיה. מרשק מעיר שתכנית טראמפ מדברת על כיוון שכזה, ואנחנו מזכירים לו שעוד לא ראינו פלשתיני שמוכן לחתום על תכנית טראמפ, כמו על כל תכנית שכוללת ויתור ולו הקטן ביותר מצידם.
"נכון שזו המציאות, אבל איתה נתמודד", אומר מרשק "ונעשה זאת בהתיישבות ביטחונית", וכשאנחנו שואלים אם בכך הוא לא מבטל את רעיון המדינה הפלסטינית, הוא משיב בשלילה ואנחנו תוהים אם הוא באמת רואה את אבו מאזן מבין את צרכיה הביטחוניים של ישראל ומסכים להקמת ישובים בבקעת הירדן ובמדרגה השנייה, כהגדרתו. מרשק משיב בתזכורת שלא אנחנו הבאנו את מלחמת ששת הימים על עצמנו ותוצאותיה היו העברת השטח לידינו ומדובר בשטח שאליו התפללו וכספו יהודים בשנות הגלות. המשמעות, הוא אומר, היא ש"לנצח נהיה כאן ונתמודד על הביטחון שלנו ונעשה זאת בעזרת ההתיישבות".
מרשק מספר על הסכמתו של בכיר הפתח' חוסיין א-שייח' לפשרת חאן אל אחמר ובעיני מרשק יש בכך כדי להעיד על נכונות להתגמשות פלסטינית. שאלנו את מרשק אם אותו חוסיין א-שייח' מוכן להגיד בפומבי שהוא מוכן לוותר על בקעת הירדן בגלל החשש הישראלי מפלישה ירדנית. מרשק שותק לשניות בודדות ומשיב "אני חושב שכן". ביקשנו שייצור אתו קשר ויברר את הדברים עם א-שייח' עצמו, שקשה להניח שיסתכן באמירה פומבית שכזו, אם בכלל הוא אכן חושב אותה.
מרשק מציין את הקמת הקיבוצים המושבים והישובים בבקעת הירדן כאמירה עקרונית של התנועה הקיבוצית, וציינו בפניו שהעקשנות הפלסטינית על מדינה נטולת יהודים תחייב אותו לפנות את אותם קיבוצים ומושבים אם אכן הוא רוצה לראות מדינה פלסטינית מוקמת. "יואל, אתה מתנחל", אמרנו לו, "אתה והחבר'ה מיצהר מפריעים למדינה פלסטינית באותה מידה".
מרשק מספר על השותפות שלו בהסדרת אביתר שבשומרון מתוך אותה תפיסת ציר אלון וחשיבותו הביטחונית. כך גם בית הערבה החדשה שמיקומה נקבע על ידי רבין על מנת למנוע התפשטות פלסטינית דרומה, "והם קיבלו את זה", אומר מרשק כראיה להיתכנות תכניתו ואנחנו מזכירים את דרישתו של אבו מאזן למדינה פלסטינית נקייה מיהודים, כולל קבריהם, ומדינה זו היא הפתיח למדינה שעליה הוא חולם, מהים ועד הנהר.
מרשק מגיב לטענות הללו בהערכתו שהן טעות לחלוטין ומציין: "יש לנו נציגות מכובדת מאוד. יש לנו שבעה קיבוצים ויש לנו תכניות להמשיך ולהתיישב בבקעה, לתפוס את האדמות, לשבת על הירדן, לתפוס את המוצבים הנטושים על הירדן, לממש את הגבול המזרחי מבחינה ביטחונית ונשקיע בזה כי זה החזון והרצון של אנשים צעירים שרוצים לממש את הביטחון שלהם ושל הילדים שלהם".