בועז ליברמן
בועז ליברמןצילום: באדיבות המצלם

רוב הציבור בישראל מעולם לא עיין במסמכים המקוריים של אג’נדה 2030 - ואף לא היה אמור לעיין בהם. היא הוצגה כמסגרת אופטימית: סדרת מטרות עולמיות שמבטיחות עולם צודק, ירוק ומאוזן יותר.

אולם מאחורי סיסמאות כמו "קיימות", "שוויון", "צדק מגדרי" ו"פיתוח בר־קיימא", מסתתרת מערכת גלובלית רחבת־היקף - תכנית מסוכנת הבונה מנגנון של שליטה טוטלית באדם, בזהות ובמדינה.

אג’נדה 2030 אינה חזון דמוקרטי, אלא תכנית הנדסה חברתית ריכוזית - שמטרתה למחוק גבולות, לפרק מדינות ריבוניות, לעצב מחדש את מוסד המשפחה וליצור "אדם אוניברסלי" חדש: תלותי, ממושמע, מצונזר, נעדר זיקה לאומית או מסורתית.

מי עומד מאחורי האג’נדה?

האו"ם משמש ככיסוי פוליטי, אך מאחורי הקלעים פועלים גופים רבי־עוצמה:

הפורום הכלכלי העולמי (WEF), בראשות קלאוס שוואב, מקדם בגלוי את ה־"Great Reset" - איפוס גלובלי של כלל מערכות החיים.

קרנות הון פרטיות כדוגמת גייטס, סורוס ורוקפלר, מממנות מאות עמותות ורגולציות חינוכיות, רפואיות וסביבתיות.

תאגידי טכנולוגיה - גוגל, מיקרוסופט, מטא ואחרים - בונים את תשתית הפיקוח, ההנגשה והשליטה.

בנקים מרכזיים ומוסדות מוניטריים עולמיים מקדמים מטבע דיגיטלי ממשלתי מתוכנת.

המכנה המשותף: הם לא נבחרו בידי הציבור, אין להם זיקה ללאום, והם רואים בבני אדם "משאבים הניתנים לניהול" - לא נשמות חופשיות.

ואז הגיעה מלחמת 12 הימים - והמסכה הוסרה

ביוני האחרון התגלתה האמת שישראל תמיד חשה בליבה - ברגע האמת, אנחנו כמעט לבד.

האו"ם גינה את ישראל.

מועצת הביטחון קראה ל"איפוק הדדי".

ארגוני זכויות אדם דרשו לחדש מידית את האספקה לעזה - בעוד טילים ממשיכים לעוף על אזרחים.

והמערכת הבינלאומית - זו שמקדמת את אג’נדה 2030 - נותרה אדישה, ואף עוינת.

בזמן שאנחנו נלחמים על הקיום - הם סופרים פחמן.

בזמן שאנחנו מצילים ילדים - הם דורשים דיווחים על "שוויון מגדרי" במקלטים.

בזמן שאנחנו משלמים בדם - הם מטיפים על "צדק אקלימי".

הלקח ברור: לא רק שאין על מי לסמוך - עומדת מולנו מערכת עוינת, השואפת לעצב אותנו מחדש.

מה כוללת האג’נדה בפועל?

מאחורי 17 היעדים ו־169 מטרות המשנה מסתתרת מערכת יישומית שכבר מופעלת במדינות רבות - ובחלקן גם בישראל:

איסור מגורים בשטחים פתוחים

הכיוון: ריכוז אוכלוסייה ב"ערים חכמות" הנשלטות דיגיטלית.

חיים על אדמה, ביישוב קהילתי או חקלאי - יוגדרו "בלתי־קיימים".

המטרה: שליטה, מעקב וצמצום טביעת רגל אנושית.

איסור גידול מזון עצמאי

רגולציות בריאות וסביבה מדירות חקלאים קטנים.

לולים, רפתות, עצי פרי ביתיים - נתפסים כמזהמים.

המגמה: העברת ייצור המזון לתאגידים גלובליים בלבד.

מגבלות תנועה אישית

"מס פחמן אישי" - המבוסס על תעודת זהות דיגיטלית.

מגבלות על רכבים פרטיים, טיסות, ודלק - לפי דירוג סביבתי.

חופש תנועה מוחלף באישור ביורוקרטי-אלגוריתמי.

מטבע דיגיטלי מתוכנת (CBDC)

המטבע החדש של הבנקים המרכזיים יחליף מזומן.

ניתן לתכנות - מה תוכל לקנות, מתי, באיזה סכום - ועל מה תיאסר.

הכסף הופך לכלי שליטה התנהגותי.

שבב זיהוי אישי וזהות ביומטרית גלובלית

לכל אדם - זהות אחת, אחודה, מקיפה את כלל תחומי החיים.

המידע הרפואי, הכלכלי, התעסוקתי והלימודי - מרוכז ונשלט.

השלב הראשון ל"עבדות מודרנית מחויכת".

מחיקת זהות לאומית ומסורתית

באמצעות מערכת החינוך, רגולציה, עמותות ותקשורת - מוחדרים תכנים "אוניברסליים":

"גיוון תרבותי" במקום זהות,

"שוויון מגדרי" במקום משפחה,

"צדק חברתי" במקום שייכות לארץ ולעם.

זהו תהליך שקט, מחושב, בלתי הפיך.

למה ישראל?

ישראל מהווה אנטיתזה לערכי אג’נדה 2030:

מדינת לאום עם גבולות

תרבות יהודית־מסורתית

קשר עמוק לקרקע ולתורה

זיכרון היסטורי

מוסד משפחה פעיל

ולכן - האג’נדה מופעלת כאן בזהירות, בעקיפין:

תקציבי חינוך מותנים

רגולציית סביבה וחוקי תכנון

שפה "קיימותית" שמוטמעת בכל זרועות הממשל

עמותות פרוגרסיביות ממומנות מחו"ל

כך, ללא חקיקה, דיון ציבורי או בחירה דמוקרטית - ישראל מסתנכרנת עם משטר שלא נבחר.

מסקנה: לנתק עכשיו

לצאת ממסגרת יישום אג’נדה 2030

להוציא את משרדי החינוך, הסביבה, התחבורה והמשפט מכל התחייבות לערכיה

לחוקק את "חוק הגנת הריבונות והזהות" - נגד הטמעת תכנים חיצוניים במוסדות מדינת ישראל

אם לא נעצור זאת - לא נישאר מדינה יהודית־דמוקרטית, אלא נגלוש לישות מתוכנתת, חסרת שורשים וחסרת שליטה.

זוהי אינה אג’נדה לשיפור החיים - אלא תכנית שמבקשת לעצב אותך מחדש.

זו אינה קונספירציה - זו אסטרטגיה מתועדת, גלויה ופעילה.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי