כנס קטיף לאחריות לאומית נחתם במושב מרגש במיוחד שנערך תחת הכותרת "רק בגלל הרוח", בהשתתפות דמויות שחוו את הטרגדיה של 7 באוקטובר באופן אישי ועמוק.
המושב כלל את מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן ששוחררה מהשבי, רפי שמעוני, אביו של בן שמעוני הי"ד שהציל עשרות אנשים במסיבת הנובה ואלישע מדן - לוחם מילואים ומשיא משואה, שנפצע קשה במהלך הלחימה בעזה ואיבד את שתי רגליו.
מדן סיפר: "קורות חיי הובילו אותי לטעות מצערת שבבוקר שמחת תורה הייתי משויך ל-2 יחידות במקביל ושני המפקדים שלי הקפיצו אותי. מה שהכריע לי את הדילמה זו שיחת טלפון של חבר מכרמים שאחות של אשתו היא מנחל עוז והתקשרה אליו ואמרה לו שהיא בבית לבד עם ילד בן 3, המפקד התקשר אליי וסיננתי אותו עד שהוא כתב לי שהיא כבר לוחשת לו שהמחבלים בסלון. כך החלטתי".
הוא הוסיף, "בגיל 44 וחצי נפלה לי הזכות להילחם למען מדינת ישראל", הוא הוסיף, "לא יודע איך הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי נלחם במלחמה הזו לא חושב שהייתי יכול להסתכל על עצמי במראה".
מירב דיברה על השאיפה שלה לאחדות וחיבורים בעם: "כבת לעם שלי אני מבינה שחשוב שאדע מה קורה בעם שלי, מה קורה בדרום, מה קורה בשומרון ומה קורה בצפון. לפני ה7/10 הייתי די מנותקת, לא רואה חדשות לא פוגשת אנשים שונים ממני. הרבה יותר קל לשבת כל איש בביתו ולשבת עם דעתו".
"אבל אנחנו העם היהודי", היא הדגישה, "ואני קוראת לכולם לצאת ולפגוש מציאויות אחרות, אנשים אחרים, להיות מעורבים. חשוב מאוד להסכים לראות את המורכבויות. המציאות מורכבת, הדבר הפשוט היחיד זה שאנחנו יכולים להיות שם אחד בשביל השני. אני יודעת שאנחנו יכולים לעשות את זה".
רפי שמעוני סיפר על הגבורה של בנו ואמר: "התקשרו אליי לומר לי שהבן שלי חוזר לנובה, ניסיתי לעצור את בן, אבל הוא אמר לי שאין לו זמן וחברים שלו שם והוא צריך להציל אותם".
"בסופו של דבר גילינו את הרכב של בן ליד קיבוץ עלומים", נזכר שמעוני בכאב, "וכאן התחילו החיפושים. משיחה של רומי ומרב אמא שלה הבנו שגאיה ובן היו פצועים קשה, אחר כך הבנו שנהרגו, הנחמה היחידה זה שכנראה הם לא סבלו".
"אספתי את החברים של בן שיסעו איתי לחפש את בן. לאחר שלא מצאנו אותו בשום בית חולים בארץ. הלכתי להגיש תלונה במשטרה אמרו לי לך הביתה אם נמצא נפנה אליך".