אברהם אזולאי הי"ד, בן 25 מהיישוב יצהר, היה אדם של חזון ומעשה. לוחם בנשמתו, ובן משפחה מסור, שהקדיש את השנה האחרונה לחזית תוך כדי שהתחתן לפני כשלושה חודשים והיה חוזר יום יום כשעתיים וחצי לכל צד מהמילואים מעזה לרעייתו הטריה.
אך תוך כדי העבודה המסורה כבר תכנן את הצעד הבא: הקמת נקודת התיישבות חדשה בלב השומרון.
מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, אברהם שירת מעל 250 ימי מילואים ברציפות, כמפעיל כלי הנדסי בחיל ההנדסה הקרבית של פיקוד הדרום. וזכה להרוס אלפי תשתיות אויב, הוא היה מהראשונים להיכנס לעזה - ומהאחרונים לצאת. את התפקיד עשה בענווה, בדייקנות, ובנחישות.
בי”ג בתמוז התשפ”ה (09 ביולי 2025), במהלך פעילות הנדסית בגבול חאן יונס, חדרו מחבלים אל עבר הכלי ההנדסי שבו שהה אברהם. למרות שהופתע מטווח אפס, אברהם נלחם בהם לבדו ומנע ניסיון חטיפה קשה. הוא נפצע אנושות ונפל בקרב - והציל רבים בגבורתו.
הוא נתן הכול למעננו - עכשיו תורנו לבנות את החלום שלו. הצטרפו למאבק על ההתיישבות! לתרומות לחצו כאן>>>
אבל לצד ההקרבה והלחימה, אברהם נשא בלבו חלום ברור: מיד לאחר שחרורו מהמילואים - לעלות על הקרקע, ולהקים יישוב חדש.
הוא כבר הספיק לרכוש גנרטור תעשייתי גדול כהכנה לשטח. החלום לא היה רק רעיון - הוא היה כבר בתנועה.
החזון ההתיישבותי היה חלק בלתי נפרד מאישיותו של אברהם. הוא האמין שבניין הארץ הוא שליחות לדור כולו - לא רק ביטחונית, אלא גם רוחנית. הוא דיבר לא אחת על הצורך להרחיב את האחיזה היהודית בגבעות, להפריח את המקומות השוממים, ולהנכיח את הנוכחות היהודית בשטח.
אברהם לא ראה עצמו כלוחם בלבד - אלא גם כחלוץ.
עם נפילתו, בתוך כאב עמוק ובלתי נתפס, משפחתו של אברהם בחרה במעשה: לא רק להתאבל - אלא להמשיך את דרכו.
כך נולד קמפיין ההתרמה “ממשיכים את גבורתו של אברהם”, שמטרתו להקים שלוש נקודות התיישבות חדשות ביהודה ושומרון - כהגשמת החזון שאברהם נשא בלבו, וכהמשך חי ופועם של דרכו.
חלק מהנקודות כבר נמצאות בשלבי הקמה וביסוס, עם משפחות צעירות שצפויות לעלות לקרקע בזמן הקרוב. נקודות אחרות נמצאות בשלבי תכנון, גיוס תשתיות והכנות ראשוניות.
מעבר למשמעות האישית, הקמפיין הזה נוגע בליבה של המאבק על עתיד ההתיישבות בארץ ישראל.
בעידן שבו ערכים של מסירות, אחיזה באדמה ובניין ציוני לעיתים נדחקים לשוליים - הסיפור של אברהם מצית מחדש את הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל.
המסר פשוט: אנחנו לא עוזבים. אנחנו בונים. אנחנו ממשיכים.
לדברי הוריו של אברהם, ההחלטה לצאת להקמה של שלוש נקודות התיישבות לא נבעה רק מתוך רצון להנציח את זכרו, אלא מתוך תחושת שליחות עמוקה: “אברהם חי את ההתיישבות. הוא חלם על היום שבו יעלה לקרקע ויקים משהו חדש. כשהוא נפל, לא יכולנו להרשות לעצמנו שהחלום הזה ייגנז. החלטנו להגשים בגדול את מה שהוא לא הספיק - ולתת לעוד רבים אחרים לגדול באמונה ובבניין", מספרים ההורים.
גם חבריו הקרובים של אברהם משתפים בתחושת השליחות שמלווה אותם מאז נפילתו.
“אברהם היה מגדלור של עוצמה וכוח רצון אדיר - הוא הקרין עומק, יציבות ואמונה. עכשיו תורנו להמשיך את מה שהוא התחיל, ולהגשים את הדרך שלו על ההר", מספר אחד מחבריו לגרעין ההקמה.
בואו נמשיך את דרכו - ונבנה יחד את עתיד ההתיישבות. "כולנו יחד לזכר אברהם למען ארץ ישראל ועם ישראל".