חיים אוטמזגין
חיים אוטמזגיןצילום: מוישי יזרעאלי

מפקד היחידות המיוחדות של זק"א, חיים אוטמזגין, מי שפיקד על איסוף החללים באתרי הטבח בנובה ובעוטף עזה בשבעה באוקטובר, מתייחס בחריפות לקריאות להפסקת המלחמה במחיר שחרור מחבלי הנוח'בה. לדבריו, הקריאה לשחרורם מעידה על חוסר מודעות עמוק למה שאירע.

"זה לא שהתקררנו", פותח אוטמזגין את דבריו בשיחה עם ערוץ 7. "יש כאן חוסר מודעות והבנה של מה שהיה שם. מי שמבקש היום לתת יחס שאינו גזר דין מוות לאותם נוח'בות פשוט לא יודע, ואני לא מאשים אותו כי השכל האנושי לא קולט את מה שהיה שם ברמה תודעתית, אבל אנחנו שראינו מבינים".

לדבריו, "לא מדובר בבני אדם שניתן לומר שאפשר יהיה להרתיע אותם. מדובר בחיות טרף חסרות דעת ואיזונים של ערכים טבעיים כלשהם. אלו אנשים שמיד כשאתה משחרר אותם יבצעו באופן וודאי את הפשעים האלה פעם נוספת".

"הם לא עשו זאת כי הם קיבלו פקודה אלא כי זו המהות שלהם. הם גדלו על זה. אלו האנשים, ואני לא מקנא בראש הממשלה שצריך לקבל את ההחלטות האלה. מי שאומר 'בכל מחיר' לא מבין את המשמעות".

אוטמזגין מדגיש כי דבריו על האופן בו יש לנהוג במחבלי הנוח'בה אינם נובעים מרצון לנקמה, שכן לו היה מדובר רק בנקמה לא בטוח שהדבר היה מצדיק הקלת ראש בחיי החטופים. לעומת זאת דבריו צופים פני עתיד ומנקודת מבט זו הוא קובע כי משמעות שחרור מחבלי הנוח'בות הוא החלפת החטופים שישוחררו בחטופים אחרים שייחטפו ובנרצחים נוספים שיתווספו על ידי אותם מחבלים. "הם יעשו זאת בפעם הבאה ביתר נחישות וביתר תחכום כי הם גם יידעו שהם ישוחררו בעתיד. לא מדובר בבני אדם אלא בחיות".

על מאמציו להביא את סיפור הקרבנות מספר אוטמזגין: "מאז השבעה באוקטובר, הרגעים שבהם הייתי ליד אותן נשמות והיה צבע אדום ונשאר לי רק לשכב על הנשמה שטיפלתי בה, וזו הייתה הפעם הראשונה שהבטתי בעיניים של מי שאני מטפל בו כי עד אותו רגע עבדתי כמו רובוט, התחייבתי לספר ולדובב את השפתיים ששתקו או נדומו ברצח שלהן, ושאספר את הזוועה שהייתה שם ואת זה אני עושה. בשל הכבוד שאנחנו נוהגים בהרוגים, אנחנו לא חושפים את התמונות שלהם בפומבי. יש משפחות שלא יודעות מה קרה ליקירים שלהם. אני פוגש את האנשים ומראה את התמונות הללו ואומר להם שאת כל מה שאני עושה אני עושה זאת לכבוד הנרצחים. תודעה מקבלים לא באמצעות תקשורת אלא רק אם היית שם ופגשת מישהו שהיה שם והראה לך נתונים שמשנים תודעה".

עוד הוא מספר על מי שהגיעו לפגוש אותו מתוך חוסר אמון לסיפורים ששמעו עד אז. "שליחים של האו"ם שפגשו אותי, אנשי ממשל ועיתונאים שהטילו ספק ובאו בצורה עוינת, ראו את הדברים וחזרו בהם מהמחשבה. רק אז נפל להם האסימון. אני עדיין פוגש קבוצות שמגיעות מחו"ל, מראה להם את העץ היפה בחניון רעים ומראה להם את התמונות של אותו עץ וסביבתו בשבעה באוקטובר ואז נופל להם האסימון. התמונות מעידות על הסיפור. כשנמצאים במקום ועומדים ליד עץ שנראה פורח ומראים אותו ואת הסביבה שלו ביום הטבח, רואים את האנשים הקשורים אליו, עץ שלמרגלותיו אדם נשרף בחיים, רואים את הסרטונים, וכל אלה ממחישים ונותנים להבין על מה מדובר כאן".

"האמירה היא שאנחנו מגינים על העולם ולא רק על עצמנו מהאנשים האלה שהם לא אנשים אלא חיות. הם מבקשים לשחרר אריות ונמרים תמורת החטופים. זו הדילמה שעומדת על השולחן. האם היינו משחררים את כל גני החיות בארץ שיסתובבו חופשי ברחובות עם ערבויות בינלאומיות שלא נירה בהם?".

הוא מדגיש שוב: "בוודאות הם יחזרו ליצר הטבעי שלהם שעליו הם גדלו וחונכו. הם תרגלו את זה, הם הטילו אימה על הסביבה שלהם, הם עשו את זה לשכנים שלהם, ולכן כאשר שמים את העניין על השולחן צריך להבין שמדובר במי שבוודאי יחזרו לפעול לפי הטבע שלהם, יטרפו ויחטפו שוב ונצטרך לשלם את המחיר שיהיה קשה יותר כי עכשיו הם בעלי ניסיון. זה דבר שקשה מאוד לקחת כאפשרות".

ארכיון: ריאיון לכבוד חנוכה עם חיים אוטמזגיןערוץ 7

אוטמזגין מספר כי ראש הממשלה שמע וראה את העדויות שלו וחיזק אותו במשימה אליה יצא להדהוד ופרסום הדברים בארץ ובעולם "כך עשיתי וכך אמשיך לעשות עם חברי בזק"א ובכוחות האחרים שהיו שותפים למשימה הזו".

בהתייחס לקוראים לעסקה "בכל מחיר" ולאמנים המדברים בגלוי על קריאתם לקבל את כל דרישות חמאס, כולל שחרור מחבלי הנוח'בה, אומר אוטמזגין: "אני בז לאנשים שכל היכולת שלהם היא באמצעות מפיקים לעשות הון מהכישרון שלהם. אין להם כל זכות יותר מאזרח, חייל או בחור ישיבה. אין להם שום תיעדוף ולהיפך. בפני ראש הממשלה עומדות הכרעות מאוד קשות, סוגיות דומות להכרעות שהיו לאנשים בשואה, איזה ילד להעדיף ולהבריח ואת מי להעלות לרכבת או למי לתת את קליפת תפוח האדמה קודם. אלה אותם סוגי הכרעות. היתרון שלי הוא רק ביכולת שלי להציג את האמת לגבי אותם שכעת מבקשים את השחרור שלהם ולהסביר שמדובר בשחרור חיות, וזה הדבר שעומד על השולחן".

את דבריו הוא חותם בצורך לחיבור פנימי בישראל והוא מזכיר כי "רוצחי הנוח'בה לא הבדילו בין רוקדי ספרי התורה בבתי הכנסת באופקים לבין רוקדי הנובה. הם ראו בנו אחים ולכן רצחו בנו ואנחנו נמשיך להדהד את זה שכולנו אחים ומאוחדים בינינו".