נציגות מפורום 'שותפות לשירות' פגשו אתמול את יו"ר ועדת החוץ והביטחון החדש, חבר הכנסת בועז ביסמוט, לקראת גיבושו של חוק גיוס. על המפגש ועל מה שעלה ממנו שוחחנו עם חברת הפורום שהשתתפה בו, נועה מבורך.
בפגישה, מציינת מבורך, השתתפו נציגי קואליציית ארגוני המשרתים, תומכי הממשלה ומתנגדיה, דתיים וחילוניים, כאשר האמירה שביקשו לבטא בכך היא שעל אף הפערים האידיאולוגיים קיימת הבנה שממש כמו בטנק, כולם לוחמים יחד, מתוך אותה מצוקה ותחושת משבר.
בדבריה היא מזכירה את אירועי ליל התקיפה הישראלית באיראן, כאשר יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דאז, חבר הכנסת אדלשטיין, נועד עם חברי כנסת חרדים בחדר סגור בעוד נציגי המשרתים נותרו מחוצה לו. מציאות כזו שבה המשרתים נותרים בחוץ לא תוכל להתקיים עוד, היא אומרת ומציינת כי חבר הכנסת ביסמוט היה קשוב מאוד והבין את רוח הדברים.
באשר לעמדתו אומרת מבורך כי כיו"ר חדש לוועדה לא הייתה ציפייה שהוא יפרוס את משנתו מיד בשלב זה, אך ברור שהוא מעוניין להגיע לפתרון מהיר, וגם הם, נציגי קואליציית הארגונים דחקו בו לפתרון מהיר בשל תחושת השבירה, תחושה שהיא הרבה מעבר לשחיקה בלבד.
מבורך מציינת כי היא מבינה את הצורך של ביסמוט להיוועד עם ראשי המפלגות החרדיות, אך יש לוודא שהמצב הקיים לא יימשך עוד, ולאחר שאלה התנגדו גם למינימום שעליו הסכים חבר הכנסת אדלשטיין במתווה שהציע, מתעורר חשש להסכמות שלא יניבו שינוי של ממש. "הניסיונות לשכנע את חברי הכנסת החרדים עולים לנו בדם ובכוחות. זה מסוכן למשפחות, למרות שאנחנו נמשיך להגיע ולהחזיק את מדינת ישראל", היא אומרת ומעריכה שמסר הדחיפות והמצוקה הועבר לביסמוט היטב, וכבר בימים הקרובים הוא יציג את תפיסת עולמו בישיבת ועדת החוץ והביטחון הבאה.
מבורך מדגישה בדבריה עד כמה חשוב לה ולחברות הפורום האחרות שלא להיות מתוייגות כשנואות חרדים, כפי שאמרו לביסמוט, אלא להיפך, כמי שמעוניין בשיתוף פעולה עם המגזר החרדי מתוך הערכת הידע והיכולות שבאנשיו. עוד היא מציינת כי לטעמה רכבת הגיוס החרדי כבר יצאה מהתחנה כפי שניתן היה לראות באירוע סיום מסלול של חטיבת החשמונאים אתמול בכותל המערבי, אירוע שמראות ממנו זכו לשיתופים רבים במגזר החרדי.
כעת, אומרת מבורך, על ביסמוט להקפיד שלא לצעוד לאחור, לא לבטל צווים שכבר נשלחו ולא להחזיר תקציבים שנשללו. מהלכים אלה של שלילת תקציבי השתמטות, כהגדרתה, מחזקים את המגמה המסתמנת של גיוס בחורים במגזר החרדי.
בהקשר זה נשאלה מבורך אודות המתווה שאותו היא וחברותיה רואות כהגיוני וריאלי, ככזה שגם יניב תוצאות בפועל, והיא מציגה מספר עקרונות שהוצגו גם אתמול בפני חבר הכנסת ביסמוט, והראשון בהם הוא הפרדה בין בחורים חרדים מעל גיל 18, כאלה שנכנסו למסלול 'תורתו אומנותו' וכבר החלו מסלול חיים אחר שקשה יהיה להוציא אותם ממנו, ובין בחורים שהיו מתחת גיל 18 בשבעה באוקטובר ואותם יש להכניס למסלול גיוס רגיל, בו ניתן לקבל דחייה, מכינה או מסלול הסדר, אבל הוא לא יקבל פטור למעט מצטיינים ועילויים מקבילים להגדרת 'ספורטאי מצטיין' וכיוצא באלה המאפשרים שחרור ופטור. מספרם של המשתחררים יוכל להיות נתון לדיון אך לא מדובר בסדרי גודל של מעבר ל-3-4 אחוזים ממחזור הגיוס. אותם אחוזים בודדים יוכיחו שהם אכן עילויים בסדרת מבחנים והפטור לא יינתן על בסיס קרבה לעסקן או לחבר כנסת כזה או אחר.
עוד היא מציינת כחלק מהמתווה הנדרש את ביטול הטבות המדינה הניתנות מעבר להטבות רווחה, ובהן סיבסוד מעונות, מחיר למשתכן, סיבסוד ביטוח לאומי וכיוצא באלה, כל אלה "לא יכולות להינתן למי שלא משרת. אם אדם לא רוצה לשרת שלא יהיה בכלא, אבל שלא יקבל מימון מעבר למימון רווחה בסיסי, וכך גם מוסדות ציבור שמונעים גיוס ממי שבגילאי גיוס, אין סיבה שהמדינה תחזיק אותם. אחרי השבעה באוקטובר צה"ל חסר בחיילים בגלל הזירות הרבות ובגלל שיש פצועים ורבים נהרגו. כל מי שלא נמצא בשדה הקרב זו פגיעה במדינה".
במקביל, אומרת מבורך, על הצבא לשמור על כללים רבים שיאפשרו שמירת אורח החיים החרדי בשורותיו, על מנת להבטיח שאכן בחור חרדי שנכנס בשערי הצבא גם ייצא ממנו ככזה ולא ייראו בצבא "כור היתוך" שכולם יוצאים ממנו מקשה אחת. "דרוש כאן שינוי מהותי. זה לא יהיה קל אבל שינוי צריך לקרות כדי לשמור על מדינת ישראל".
עוד שאלנו את מבורך אם היא וחברותיה פגשו גם את ראשי הישיבות החרדיות, ובמענה היא מספרת על הקירות האטומים בהם נתקלה: "ביקשתי פעמים רבות לפגוש את חברי הכנסת החרדים ואת ראשי הישיבות. הלכתי אחרי חברי הכנסת החרדים בועדת חוץ וביטחון וביקשתי שיפגשו איתי לא בגלל שאני פעילה אלא בזכות זה שבעלי עשה 330 ימי מילואים, שיקדישו לי חמש דקות, נעניתי בסירוב אחר סירוב גם מרבנים וגם מחברי כנסת, ולא רק אני, גם אלמנות שבתוכנו נענו בסירוב. אף אחד לא מדבר. מבחינתם אנחנו כלום ושום דבר, סתם חבורת צעקניות. זו ההוכחה שלא איתם צריכים לקיים את הדיון הזה. אם אדם לא מסוגל לשבת איתי חמש דקות כדי להקשיב ולו בגלל שיותר מ-300 ימים הייתי לבד עם הילדים כדי שהם יוכלו לצאת לשווייץ עם המשפחה שלו, יש בזה טעם לפגם".
"לא באתי לחנך את הציבור החרדי וזה לא התפקיד שלי, לא באתי לשנות ולחנך, אבל לא יכול להיות שמצד אחד יישמעו קריאות חצופות נגד הציבור הציוני דתי ומצד שני לא יגידו מה הם רוצים. שיגידו שבכשרות כזו ובתנאים כאלה הם יבואו, אבל לא שומעים מהם מה כן. הם צריכים להבין שאנחנו אומרים את הדברים מאהבת הארץ ואהבת עם ישראל. אנחנו אלה שהיו בחגים לבד ואף אחד מהם לא רצה לשמוע אותי".