על הבחירה לעסוק בימים בוערים שכאלה בחזונו ארוך הטווח של המחנה הלאומי, אומר ברל'ה קרומבי, ממובילי כנס החזון בעמדת השידור של ערוץ 7 כי הדברים לא רק קשורים זה בזה אלא ש"אחת הטעויות הכי גדולות שעשינו בעשרים השנה האחרונות היא שלא עצרנו לחשוב מה קרה לנו בהתנתקות. חטפנו כמחנה את הכאפה הכי גדולה והמשכנו הלאה".

קרומבי מספר כי אחת החוויות המטלטלות הזכורות לו מהימין שלפני ההתנתקות היה מבצע 'פנים אל פנים' למפגש עם הציבור הרחב על מנת לשכנע קולות נוספים להתנגדות למהלך. קרומבי מספר כי הגיע למוסך בעכו, שם בעל המוסך, איש אמוני, איש ליכוד שורשי, טען בפניו כי אריאל שרון עושה טובה למתנחלים כשהוא מוציא אותם מרצועת עזה...

לטעמו אמנם קמו גרעינים תורניים ומפעלים שונים, אך לא הוצב חזון אחר מטעם הימין. גם אחרי השבעה באוקטובר לא הציע הימין תכנית אחרת לאחר כישלון ההתנתקות ואוסלו. משום כך חשוב להעלות לדיון את סוגיית החזון לסוגיו ולכיוונים השונים שבו, אך ללא חזון לא ניתן להתקדם הלאה.

"למה לא הצלחנו עד היום להכריע את עזה? כי באולפנים של השמאל שואלים מה האסטרטגיה ומה יהיה ביום שאחרי, והימין חושב שזו השאלה שלהם, אבל זו לא השאלה שלהם. צריך לשאול באמת מה האסטרטגיה שלנו", אומר קרומבי ומציג את תפיסתו שלו הכוללת את כיבוש הרצועה, מיטוט חמאס ושלטון צבאי ואזרחי ישראלי על הרצועה. לתפיסתו כל עוד החמאס הוא שמנהל את הרצועה, אזרחית דרך משאיות הסיוע, והוא זה שמנהלים מולו מו"מ לשחרור החטופים המשמעות היא שהוא לא מוטט ואפשר לדבר על פנטזיות ברוח חזונו של טראמפ אבל הדברים לא יבואו לידי ביטוי מעשי ללא חזון סדור.

"למה אני צריך לשאת ולתת עם חמאס? למה מעניין אותי אם חמאס מעוניין או לא? חמאס לא אמור להישאר בשום קונסטלציה כפקטור כלשהו אחרי השבעה באוקטובר. למה ישראל צריכה לחכות לתשובה של חמאס? ממוטטים אותו ולוקחים את השבויים בכוח", אומר קרומבי.

לכך הוא מוסיף ושואל מה חזון הימין לגבי יהודה ושומרון ושאר חלקי ארץ ישראל. "בעזה זו עדין מלחמת מנע. למה ביהודה ושומרון יש השתוללות של בנייה מאסיבית סביב צירי התנועה הישראלית? למה כשאני יוצא מהכפר חיזמה אני רואה בכל יומיים עוד עשרה בתים על ההר? למה אנחנו לא ממוטטים את הרש"פ כמו שאנחנו ממוטטים את חמאס? איפה החזון?". הוא ממשיך לשאול.

לתפיסתו חשיבותו של כנס כדוגמת זה שהוביל הוא ביצירת שיח רעיוני המצטרף לבנייה החשובה בהתיישבות. "מה שהוציא את הציונות מוינה לכאן, לארץ ישראל, היו שלושה היבטים של הציונות, הציונות המעשית שאי אפשר בלעדיה, הציונות המדינית של הרצל וייצמן והרצל והציונות הרוחנית של א.ד גורדון וכצלנסון. הציונות הרוחנית שלנו זה הרב קוק, הרב חרל"פ שיש לנו ללכת אחריהם. זה שיש לנו רעיון ללכת אחריו זה מפחיד אותם ולכן הם אומרים שזו משיחיות. היום יש לנו גם ציונות מעשית ומדינית ומה שצריך הוא חיבור של כל הרגליים הללו לשיח רעיוני".