מעשה בשני משולשים

מה קורה כאשר שני משולשים לא תמיד חופפים זה לזה ולא תמיד שווים בצלעותיהם וקודקודיהם? התשובה לשאלה היא סיפורה של החברה הישראלית בעשרים השנים האחרונות

פעם אחת, בארץ קטנה וצבעונית, חיו שני משולשים. המשולש הראשון, "משולש הזהב", היה ותיק ויציב. קודקודיו ייצגו את תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. מנגד, קם משולש שני, צעיר ומרדן, שקודקודיו היו האקדמיה, בית המשפט העליון והתקשורת. הוא כפר בנוכחותו המוחלטת של משולש הזהב, והחליט לאט לאט להתנתק ממנו. השניים התרחקו זה מזה, ונוצר מתח הולך וגובר עם השנים.

התנגשות עקרונות: התנתקות ושלטון הרוב

המתח בין שני המשולשים הפך להתנגשות של ממש בשני רגעים מכוננים בתולדות הארץ, שהיוו את שיא המחלוקת. באחד מהמקרים, הוחלט לנתק פינה יקרה ממשולש הזהב. פינת חמד חקלאית ויישובית, גן עדן עלי אדמות. תושביו זעקו, התנגדו והפגינו, אך משולש הממסד הליברלי עמד על שלו. "דמוקרטיה!" ו"שלטון החוק!", קראו קודקודיו, ודרשו ממשולש הזהב לקבל את הכרעת הרוב.

כעבור שנה אחד ממנהיגי משולש הממסד הליברלי חשף כי הניתוק לא היה מסיבות ביטחוניות או דמוגרפיות כפי שנטען. הוא הודה כי ההתנתקות הייתה "פעולה של ניקוי ראש", שנועדה לשחרר את העם מ"קבוצה קיצונית, וגזענית, ומשיחית ומסוכנת". מתברר כי ההחלטה התקבלה לא מתוך הכרח דמוקרטי, אלא מתוך רצון לדכא את משולש הזהב.

הפיכה או דמוקרטיה?

ההתנגשות המשמעותית הבאה התרחשה כאשר רוב תושבי הארץ החליטו לערוך שינויים במערכת המשפט. הפעם, משולש הממסד הליברלי לא עמד על עקרון הדמוקרטיה ושלטון הרוב. להפך, הוא זעק כי הדמוקרטיה בסכנה וכי חייבים להתנגד להחלטת הרוב. אותם קודקודים שדרשו מכולם לקבל בהכנעה את ההתנתקות, עודדו כעת מחאות וקראו לאזרחים לסרב לפקודות שסותרות את עמדתם.

זו הייתה צביעות כפולה: כאשר היה זה משולש הזהב שסבל, שלטון הרוב היה קדוש. אך כאשר היה זה משולש הממסד הליברלי שחש בסכנה, שלטון הרוב הוקרב בקלות על מזבח עקרונותיו. אותו קודקוד ליברלי אז, טען גם הפעם לצדקת הדרך. "אלה תקופות שונות ואנשים שונים", קבע בנחרצות ובעצם הוכיח שיש אמת לשעתה ויש אמת נעדרת.

האסון הגדול וחישוב המסלול מחדש

והנה, ביום בהיר אחד, אירע אסון גדול שטרף מחדש את הקלפים והעמיד את כולם מול מציאות חדשה. הפיצוץ היה כה גדול, עד כי לא נותרה ברירה אלא לחתור לחיבור אחד גדול. לפתע, ההבדלים בין שני המשולשים נראו קטנים וחסרי משמעות אל מול האיום המשותף. אך ככל שחלף הזמן, ההכרה בצורך בחיבור דעכה. אט אט נשכחה עוצמת האסון, ושני המשולשים שבו ונקרעו עם עצמם. השבר היה כה גדול, עד שגם בתוך משולש הזהב עצמו נוצר סדק בין חלקיו.

אבל דווקא עכשיו ודווקא בתקופה הזאת, צריך לחשב מסלול מחדש. אחדות מלאה לא תתקיים כל עוד שני המשולשים האלה פועלים במקביל ובנפרד. היא תבוא רק כאשר הם יחברו את קודקודיהם, יתמזגו זה בזה וייצרו יחד את צורת המגן דוד. משולש בתוך משולש, צורה שבה השלם גדול מסך חלקיו. צורה שבה שני המשולשים נעלמים כפי שהם והופכים לדבר חדש, שלם ומאוחד. רק אז, יוכלו תושבי הארץ לחוות אחדות אמיתית.

האם זה יכול לקרות? האם דווקא מתוך השבר תבוא הישועה? והאם זה לא מאוחר מידי?