פעם שרואים תיעודים וסרטונים מלפני השביעי באוקטובר, כאילו מתוך מכונת זמן, עולות מחדש הצמרמורות ואנחנו תופסים את עצמינו ושואלים "איך לא הבנו את זה בזמן?!".
מאז השביעי באוקטובר, אנחנו מכנים את העיוורון הזה בשם קונספציה; ומאז אנחנו מחפשים כל הזמן קונספציות חדשות סביבנו, כדי שלא ניתפס שוב בהפתעה- בטוחים שהפעם נלמד. הבעיה היא, שקונספציות מטרידות רק את מי שחווה את ניפוצן הכואב. ולאט לאט, הזמן עושה את שלו- ושוחק. עובדה. אחרי יום כיפור לא למדנו, וטבח שמחת תורה התרחש. מה מבטיח שלא נהיה קורבנות של הקונספציה הבאה, אחרי שהזמן יעבור והערנות תדעך?
ט' באב הוא יום הזיכרון של ניפוץ הקונספציות הלאומי- כלל האסונות הגדולים שפקדו אותנו כעם, כל פעם קונספציה אחרת שהתנפצה והובילה לחורבן.
אחת הקונספציות הגדולות שט' באב מנסה להזכיר לנו, היא זו שעליה הזהירו אותנו הנביאים וחז"ל. מדובר על התפיסה שאסונות יכולים להימנע באמצעות עבודת אלוקים מאומצת בלבד. קריאתו המהדהדת של ישעיהו בהפטרה השבת מספרת לנו סיפור אחר לגמרי- "למה לי רוב זבחיכם...כי תבאו לראות פני מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי?!" (ישעיהו א). מוכיח אותם ישעיהו- בזמן שאתם כה מקפידים על הקרבת הקורבנות, אתם עושים באותה הנשימה עוולות מוסריות כלפי האחר. גם בימי בית שני, כאשר קבוצות המורדים נלחמו אחת בשנייה בזמן שהאויב הרומי צר על ירושלים, המשיכו להקריב קורבנות. האם זה מנע את החורבן שנבע משנאת חינם? ההיפך הוא הנכון. עבודת האלוקים לא עמדה בזכות עצמה, וקצרה היריעה מלהזכיר דוגמאות נוספות רבות.
וזאת הקריאה שלנו אליכם, אחינו החרדים. המנהיגים שלכם מנתקים אתכם מאיתנו, טוענים שאסור לנו להתערבב. ומה אם ההתנהגות הזו היא שתוביל לחורבן הבא? מדוע לא להקשיב לניסיונם המר של אבותינו, של חכמינו, של הנביאים? מדוע לחזור על טעויות העבר?
היום פורסם שגולדקנופף, אחד הפוליטיקאים החרדים הבולטים, אמר שתעדיפו לעזוב את ארץ ישראל, על פני התערבבות איתנו. שהכאב שלנו- הוא לא הכאב שלכם. האם זה מייצג אתכם? או שהפעם נבחר לתקן יחד?
ואל אלו שיגידו, שהמוסר אבד ממדינת ישראל, שאלו המתערבבים עם החברה הכללית הם האשמים בחורבן אענה- ומה עשיתם אתם כדי לשנות? מתי יצאתם החוצה מד' אמותיכם ואתגרתם את מה שאתם תופסים כנכון אל מול העולם? האם אתם מאמינים שלימוד התורה- שהוא חשוב ביותר- בלבד יציל אתכם? ורק אתכם? אם כן, אתם חוטאים פעמיים- גם בשמירה על ערכי המוסר תורה לעצמיכם בלבד וגם במחשבה שלימוד התורה יציל אתכם בלבד ובאופן בלעדי.
נראה שהדיונים סביב חוק הגיוס בוועדת החוץ והבטחון התאפסו בתזמון מושלם בראש חודש אב- חודש עם מטען כה משמעותי וכבד בתולדות העם היהודי. כאילו מישהו משמיים אמר "אתם פוסעים בדרך הלא נכונה, בואו תנסו מחדש". זהו החודש בו עלינו לעשות חשבון נפש בכל שנה, ולזכור לבחור מחדש בין ט' באב לבין ט"ו באב. בין השנאה שהחריבה את בתי המקדש וממלכת יהודה לבין האהבה שבעזרתה תוקנה מלחמת שבטים קשה ומדממת.
זה גם הזמן שלכם לבחור מחדש- בין אהבה ורצון להתקרב, לבין התרחקות והתבצרות בעמדותיכם. אמת, קבוצות ומגזרים רבים צריכים לעשות חשבון נפש בנושא הזה- הרבה גם ביחס כלפי החרדים. אולם העובדה שרבים חוטאים בכך, לא פוטר אתכם מחשבון נפש קשה זה, בייחוד בעת מלחמת מצווה הישרדותית. כי מי אמר לכם, שאתם נבחרתם מכל היהודים להיות נפרדים מהכלל, אלו שהתורה שייכת להם בלבד? האם תצטרפו אלינו ותהיו חלק משיבת ציון, או שתמשיכו להוציא את עצמיכם מהכלל ותהיו חלק מאלו שיובילו לחורבן הבא?
זוהי קריאתנו אליכם, אחינו החרדים. בואו נשנה את ההיסטוריה- יחד.
הכותב הוא חבר פורום המילואימניקים הדתי