סמ"ר דוד קוסטניר שנפצע קשה במהלך הלחימה ברצועת עזה סיפר בראיון ל-103FM על הליך השיקום הארוך והקשה איתו הוא מתמודד מאז פציעתו.
"השיקום במקרה שלו לוקח שנה וחצי וסופו עוד לא נראה. הוא כולל זכרונות קשים, כאבים עזים, עליות וירידות. 'די, רק כואב לי היום'. לפני המלחמה הייתי אדם חזק, בלי דיכאונות, בלי התקפי חרדה. לא הכרתי את העולם הזה של הייאוש ופתאום פה אתה נלחם, אתה מגיע למקרים, ובגלל זה התחלתי להתראיין - שיידעו מה באמת עובר על הפצועים".
כשנשאל מהו הקושי הגדול ביותר השיב, "אני חושב שזה הכאבים. אתה פשוט סובל כל היום, אתה רק רוצה לצאת מזה. אני זוכר שפעם היו חברים אצלי ואמרו לי 'מה החלום שלך? אתה רוצה ללכת? לזוז?' אמרתי, 'אני אגיד את האמת, החלום שלי עכשיו זה רק שלא יכאב לי', אחר כך נחשוב על ההמשך, אבל שאשן נורמלי. מה זה נורמלי? אני במיטה ומשותק, כן? גם עכשיו אני לא יכול להחזיק את הטלפון, אמא מחזיקה אותו בשבילי".
על התחושות ביחס לחבריו סיפר, "ברור שיש טיפה קנאה שהם מתקדמים ואני לא, אבל מצד שני הם באים ומקריבים, ושנה וחצי של פציעה וכל שבוע הם באים. יש גם מקום שאתה אומר 'וואלה, שמח בשבילם. הם עושים בשבילי כל כך הרבה, אז שיצליחו בחיים, שיתקדמו'".
לשאלה האם המדינה מסייעת, ענה: "כן. מאוד. גם ברמה האישית שלי שדואגים לבית, דואגים לשפץ את הבית שיהיה מונגש בשבילי, משלמים משכורת לאמא. אמא איתי כמעט כל השבוע חוץ מיומיים שהיא נוסעת לעבוד בב"ש. רק לילה אחד בשבוע היא ישנה בבית, כל השאר היא פה איתי".