כמה טוב לכם, החותמים על מכתב האמנים להרגיש בצד של "היפים" "הצודקים" ו"המוסריים".
אתם, שרובכם מעולם לא לכלכתם את ידיכם הענוגות במלחמה עקובה מדם, מעולם לא שכבתם בשוחות, מעולם לא הסתערתם כדי להציל חבר, כמה אתם אוהבים לחשוב על עצמכם כילדי הפרחים, כגנדי, כבוב דילן, כג'ון לנון. שוחרי שלום, פרחים ואהבה.
אח, כמה יפה בעינכם זקנותכם, שאתם באומץ אזרחי "הרואי" פועלים נגד "הקיצוניים" כמו בני וחבריו ושולחיהם, שמבצעים "זוועות בעזה". אתם, נקיים ועדינים שכמותכם, מתלוננים על כך שאתם "נאלצים כנגד רצונכם" "להיות שותפים לאירועים המחרידים בעזה".
אז תעשו זום אאוט ובואו נעסוק במהות. המוסר שלכם הוא הדלק של הרוע, הכוח של הרשע, והרוח הגבית של הטרור. המוסר שלכם גורם לנשים להיאנס, לזקנים להישחט, לתינוקות חיים להישרף. המוסר שלכם גורם לטשטוש בין טוב לרע, בין תאבי הרצח לבין הנאלצים להילחם בו.
עם המוסר שלכם, היטלר היה שולט באירופה עד היום, באידיאולוגיה נאצית רצחנית ומבצע בחסות המוסר שלכם את תוכנית הגזע המזוויעה. המוסר שלכם הוא מוסר נוצרי, זר, מזוייף, מעוות ומסוכן, שנותן את הלחי השנייה לרוצחיו.
ולעומתכם "אומנים" - המוסר של הבן שלי יהונתן, ילד עדין ומלא אהבה, שנהרג כדי שאתם תחיו, הוא המוסר האמיתי. הוא כוח מוסרי שעוזב את אשתו ההרה ואת בנו התינוק ויוצא להילחם ברוצחים. הוא לוחם ומסכן את חייו בשם מוסר שיודע להבדיל בין טוב לרע בין צדק לשקר. הוא מונע על-ידי מוסר שעוקר בכוח את הרע, גם במחיר מצער של פגיעה "בבלתי מעורבים", לטובת העולם ולטובתם שלהם. הוא פועל בשם מוסר אמיץ שיודע שהיה צריך להפציץ את אושוויץ וטרבלינקה גם במחיר כואב של הרג אחינו האסירים.
הוא המוסר המחושב של עתיד בטוח וצודק, ולא מוסר שיטחי, המצטלם טוב וזוכה למחיאות כפיים מהעולם, ו-"אחרי המבול".
המוסר של בני ההרוג הוא המוסר שהופך את העולם לטוב וצודק יותר. המוסר של אחינו הלוחמים הוא מוסר שלעולם לא תדעו בהיכלי השן האומנותיים שלכם.
וכעת, כיוון שהשתמשתם בציניות פוליטית, באהבה של הקהל שלכם כנגדו, אל תתפלאו אם אותו קהל ישר ומוסרי ידחה בבוז את האומנות שלכם שהוכתמה בשקר ובזיוף.
אני, אב שכול, אמן כמוכם, דורש מכם, בשם ההרוגים, בשם הפצועים, בשם החיילים המסתכנים גם עבורכם - חיזרו בכם.