הכרזתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על כוונת ארצו להכיר רשמית במדינה פלסטינית, עוררה תגובות נזעמות בישראל.
הכעס גבר לאחר שגם בריטניה וקנדה הצטרפו למדינות שמאיימות להכיר במדינה פלסטינית אם ישראל לא תסיים את המלחמה ברצועת עזה. אליהן יש להוסיף את נורווגיה, ספרד, אירלנד ומדינות נוספות שכבר הכירו במדינה פלסטינית.
הגינויים בישראל מגדירים את הצעד כמתגמל טרור, מסכן את ביטחון המדינה ומעודד את חמאס. עם זאת, לצד הביקורת המוצדקת, הכרה זו טומנת בחובה הזדמנות עבור ישראל. מעמד מדינה מחייב את הרשות הפלסטינית לעמוד בסטנדרטים משפטיים בינלאומיים, חושף אותה לאחריות פלילית בגין תמיכה בטרור ומאפשר לישראל להיעזר במשפט הבינלאומי ככלי התקפי. שינוי זה עשוי להיות אחד ההסברים לכך שההנהגה הפלסטינית נמנעה עד כה מהקמת מדינה, למרות הזדמנויות שעמדו לרשותה במהלך השנים.
הרשות הפלסטינית, פועלת כיום כישות אוטונומית מוגבלת ונהנית ממעמד המאפשר לה גמישות מסוימת, ואף "חסינות דיפלומטית". בעולם היא נתפסת כבעלת "מטרה צודקת" במאבקה לשחרור. אולם, הכרה בה במעמד מדינה, תשנה באופן דרמטי את כללי המשחק. מדינה, בניגוד לישות אוטונומית, נושאת בחובות בינלאומיים כבדים ונתונה לביקורת ולשיפוט מצד בתי דין בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). צרפת אומנם "חוזָה" הקמת מדינה פלסטינית הכוללת את עזה, תוך התעלמות מהדרישה לרצף טריטוריאלי ומדירה את חמאס מבחינה פוליטית. אך מעמד זה, אם יתממש גם מבחינה רעיונית, יטיל על ההנהגה הפלסטינית אחריות כבדה שאינה קיימת במעמדה הנוכחי.
אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי שמעמד מדינה יגרור היא תוכנית "משכורות למחבלים" של הרשות הפלסטינית. הרשות משלמת קצבאות חודשיות למחבלים פלסטינים ולמשפחותיהם. ככל שהפיגוע קטלני יותר והעונש על המחבל כבד יותר, כך התשלום גבוה יותר. כל עוד הפלסטינים נהנים ממעמד של בעלי "מטרה צודקת", חסינותם מאפשרת להם להמשיך בפרקטיקה זו.
אולם, כבעלי מעמד של מדינה, כאשר "ממשלת פלסטין" תשתמש בקופתה כדי לממן, לתמרץ ולתגמל מעשי טרור, התדמית השלילית תהיה הקטנה בבעיותיה שכן מדובר באחריות לסיוע בביצוע פשעי מלחמה תחת אמנת רומא. סעיף 25(3)(ג) לאמנה קובע כי כל אדם אשר "מסייע, תומך או מסייע בדרך אחרת" לביצוע פשעים, ניתן להטיל עליו אחריות פלילית על ידי הבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) . תשלום בונוסים על רצח ישראלים מהווה, לישות במעמד מדינה, סיוע ישיר לדבר עבירה.
הכרתן הסמלית של מדינות שונות בעולם ב"פלסטין" פותחת בפני ישראל הזדמנות נדירה: שימוש התקפי במשפט הבינלאומי. עד כה ישראל נאלצה להתגונן בבתי הדין הבינלאומיים, למשל בעת הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובדיונים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לגבי טענות בדבר חוקיות נוכחות ישראלית ביהודה ושומרון. מאחר וההנהגה הפלסטינית קיבלה על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כבר ב-2015, לבית הדין ישנה סמכות לחקור פשעים שבוצעו בשטח הפלסטיני, לא רק על ידי ישראלים אלא גם על ידי הפלסטינים עצמם. ישראל כמעט ולא ניצלה עובדה זו לטובתה.
כעת, אם תוכר הרשות כבעלת מעמד מדינה, על ישראל לדרוש מהתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לטפל בתשלומי המשכורות למחבלים אותן מממנת הרשות הפלסטינית ולהגדירם כתגמולים במימון מדינה עבור רצח. הקמת "לשכת תובע" במשרד המשפטים שתסייע לנפגעי טרור, כפי שהצעתי בעבר, תוכל לסייע לישראלים שנפגעו מטרור פלסטיני לאסוף ראיות וליזום הליכים משפטיים בינלאומיים כנגד בכירים פלסטינים המעורבים בתכנון או מתן תמריצים לטרור.
קיים סיכוי גבוה שגם הפעם יסרבו הפלסטינים להכריז על עצמם כמדינה. מעמד של בעלי "מטרה צודקת" ללא חובות של מדינה מאפשר למנהיגיה להמשיך ולתמוך בטרור, לשלם "משכורות למחבלים" וליהנות מהגנה דיפלומטית מסוימת, תוך ניצול המצב לרווח כלכלי אישי ופוליטי. הפיכתם למדינה תחשוף אותם לאחריות בינלאומית כבדה ותהפוך פעולות רבות שהם מבצעים לפשעי מלחמה מובהקים. במשך עשרות שנים, ישראל נלחמה בהאג כשגבה אל הקיר. צרפת יחד עם מדינות נוספות, מגישות לישראל אמצעי מינוף שחובה לנצל לטובתנו.
עו"ד מייקל ארנשטיין, עומד בראש הפירמה האמריקאית Ehrenstein|Sager שעוסקת במשפט מסחרי, ליטיגציה ובוררות בינלאומיות בסיכון גבוה