על רקע השיח הפוליטי והציבורי הגובר סביב הדרישה להחלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון שוחח ד"ר עידו נתניהו, אחיו של ראש הממשלה, בתכנית הרדיו שלו 'בזווית אישית' ב'גלי ישראל' עם ד"ר מרטין שרמן, מייסד המכון הישראלי למחקרים אסטרטגיים, המציג את תפיסת עולמו באשר לחזון הריבונות ומבקר את רעיון האמירויות אותו מקדם המזרחן ד"ר מוטי קידר.
ד"ר שרמן מציין בפתח דבריו כי הוא מתנגד כמובן לרעיון שתי המדינות, אך יש להבין שלא כל מה שאינו שתי מדינות בהכרח יהיה גם טוב משתי מדינות, ומשום כך "החלת ריבונות בלי מרשם ברור לגבי מה לעשות עם האוכלוסייה הערבית, או מרשם כמו זה של רעיון האמירויות הוא מסוכן לא פחות מרעיון שתי המדינות".
ד"ר נתניהו מציין את תפיסתה של קרולין גליק הסוברת שיש להחיל ריבונות על השטח כולו ולהעניק אזרחות לערביי יהודה ושומרון. בעיני ד"ר נתניהו מדובר בסכנה קיומית עם הכללתם של כמעט שני מיליון ערבים למדינת ישראל כאזרחים, ומנגד אם לא יינתן מעמד שכזה תוגדר ישראל כמדינת אפרטהייד. ד"ר שרמן מסכים לדברי נתניהו וטוען כי המהלך בו מצדדת גליק יהפוך את יהודה ושומרון ללבנון.
"האמת המרה היא שהפתרון כמעט גזור מתמטית. כדי שישראל תמשיך להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי היא צריכה להתמודד כיאות עם שני ציוויים. הראשון הוא הציווי הגיאוגרפי שמחייב שלטון ישראלי על כל השטח מהים ועד הירדן, או לפחות על מספיק שטח שיהפוך כל אפשרות של קיום ישות אחרת לבלתי ישימה. הציווי השני הוא הציווי הדמוגרפי שאומר שאני צריך להביא למינימום אפשרי של האוכלוסיה הסוררת הלא יהודית בשטח שאני חייב להחזיק כריבון".
חיבור של שני הציוויים הללו, אומר שרמן, מותיר אפשרות אחת והיא "תמריץ להגירה של מרבית האוכלוסיה ביהודה ושומרון, כאשר בעזה הפתרון הפך לדי פשוט כי הדבר היחיד שמונע הגירה מרצון של העזתים היא מצרים. כמעט ואין תקדים שבו אוכלוסיה לא יכולה לעזוב אזור לחימה. ברור שהמצרים משתמשים בעזתים ככלי לניגוח של ישראל שעושה מעט מאוד כדי להתמודד עם זה, אבל לאורך זמן אין שום אפשרות שישראל תוותר על הריבונות ביהודה ושומרון ואין שום אפשרות שהיא תוכל להכיל בתוך האזור הזה את האוכלוסיה העוינת".
לטעמו של שרמן תכנית האמירויות של ד"ר קידר "מאוד קצרת רואי בהקשר הזה", כלשונו, והוא מפרט כמה מהבעיות שמעוררת תכנית האמירויות: גם אם יימצא מנהיג ערבי שיסכים לכך, אין כל ערובה שהדברים יימשכו מעבר לדור אחד. שרמן ממשיך ומונה כמה מתוך לפחות עשר בעיות שמתעוררות מתכנית זו ובהן הגבול וסימונו ומאידך אבטחתו. איך ניתן לאבטח גבול שלא ניתן לסמן אותו. האם תושבי האמירויות הללו יוכלו לעבור לשאר שטחי הארץ לצורכי ביקור, מסחר וכיוצא באלה? אם כן, האם יש ערובה שהם יחזרו לבתיהם? אם לא, הדבר ייחשב בעולם לכלא אפרטהייד. איך נתמודד עם תופעות חוצות גבולות כמו זיהום מים, הפצת מחלות ועוד. "יש עוד הרבה דברים שהופכים את הרעיון הזה לבלתי ישים".
ד"ר נתניהו מציין כי גם הוא תומך ברעיון עידוד ההגירה, אך שואל אם המהלך ישים כלכלית ואם הוא לא יביא להתנגדות עזה של ארגוני הטרור שימנעו מהפלשתינים המבקשים להגר לעשות זאת. ד"ר שרמן מספר בתשובתו על סקר שביצע וגילה ש-72 אחוזים מהפלשתינים הודו ששיקול כלכלי כלשהו יכול להביא אותם להגירה לצמיתות.
באשר לעלויות מציין ד"ר שרמן כי אין לשכוח שגם רעיון שתי המדינות אינו בחינם. הצבת גבול, אבטחתו וכל הנגזרות מכך עולה סכומים לא מבוטלים. "אם בודקים את העלויות, מדינת ישראל יכולה הייתה להתמודד עם מהלך כזה ולרוקן את יהודה ושומרון מהתושבים הערבים בתוך עשור או עשור וחצי, אם ניתן היה לקבל לכך לגיטימציה בינלאומית. זו הייתה בעיה זניחה, שבריר ממה שארה"ב השקיעה במלחמה נגד הטרור באפגניסטאן ועיראק". לתפיסתו יחד עם ממשל בעל עמדות כשל טראמפ ניתן לקדם מהלך שכזה.
"מדובר באחוז מזערי של המהגרים בעולם ובעלות נמוכה מכל אלטרנטיבה", אומר ד"ר שרמן ומזכיר "כמה הוצאנו על הכישלונות של אוסלו. עשו פעם חישוב שזה עלה כטריליון דולר. אין כאן פתרון זול, אבל אם מדינת ישראל רוצה לשמור על עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי היא צריכה להשקיע את המשאבים הדרושים, שאם לא כן נאבד את הארץ".
באשר למתנגדים מקרב ארגוני הטרור שימנעו הגירה, אומר שרמן כי על ישראל יהיה להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה על מנת להגן על אותם פלשתינים ולהעניק "טיפול ראוי" למי שיבקש לפגוע בהם, ובנוסף ניתן יהיה לעשות בכך שימוש הסברתי שיראה עד כמה הארגונים הללו מנסים לחנוק את אחיהם ולמנוע מהם אפשרות לחיות חיים טובים מחוץ למעגל האלימות, "זה יכול לעבוד לטובתנו".