"אבא מת, אני לא צוחק, ירו בו" - אלו המילים שצרח נווה, בן העשר, בטלפון לאימו טל, בשעה שבעלה, רס"מ אלעד וינקלשטיין הי"ד, נורה למוות מול עיניו.
בגופו הגן על בנו, ולחם עד הרגע האחרון. טל, באותה עת בהריון, נשארה עם ילד בן שנתיים ועם שבר עמוק שהפך למאבק קיומי יומיומי.
"אלו היו דקות הזויות", היא משתפת. "מאז לומדים ללכת מחדש. אנחנו מנסים לקום בבוקר ולחייך. אני מתפקדת בשביל הילדים… תמיד לאבד אבא זה נורא, אבל אני חושבת שהם הפסידו את האבא הכי מושלם שיכולתי למצוא".
ממשיכים את החיים: כל תרומה שלכם מקרבת את טל וילדיה לבית שהם כל כך צריכים
רגעים קצרים לפני האסון, המשפחה עברה לקיבוץ מתוך תקווה לחיים שלווים. "מצאנו שקט שלא חווינו מעולם", היא נזכרת. "הוא נלחם לקבל תפקיד קרוב בתחנת משטרה של בית שאן… הרגשנו שהגענו לבית שלנו".
ההתמודדות עם המציאות הכלכלית הקשה לא נעלמת. "גם עם שני מפרנסים קשה… עכשיו, כשאני לקראת לידה, לפעמים צריך לדעת לעצור, לבקש עזרה ולהיות בצד שמקבל".
חברם הקרוב, דוד שדה, מספר על גבורתו של אלעד, "הוא חתר למגע מול מחבלים חמושים במקום להימלט, וככה הגן על בנו נווה. הוא נורה למוות, אך בגבורתו הציל את בנו וחיי רבים אחרים".
טל לא מבקשת רחמים - אלא הבנה, שותפות וחיבוק: "כשאתה בחוץ, אתה חושב שמשפחות כאלה מסודרות לכל החיים… אבל זה רק בסיס היומיום. צריך לשמור על שפיות ולגדל ילדים שעברו טראומה".
הכאב הפך למנוף. "בימים האחרונים, מיזם גיוס ההמונים 'ממשיכים את החיים' התחיל על ידי החברים הקרובים. זה מפתיע לטובה ומרגש מאוד… זה נותן לי כוח ורצון להידבק בטוב הזה".
בעוד פחות מ־12 שעות, קמפיין “ממשיכים את החיים” צפוי להסתיים. כל תרומה, כל מילה טובה, כל חיבוק - משמעותיים עכשיו מתמיד, למען טל, נווה, הפעוט הקטן והתינוק שצפוי להיוולד.
שעות אחרונות: קמפיין 'ממשיכים את החיים' לטל וילדיה - כל שקל משנה את חייהם
