נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קבעה כי תגובת המדינה להליך פלילי בבית המשפט הסתמכה על ממצאים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, מבלי שנבדקה אמינותם כנדרש.
מדובר בתגובה שהוגשה במסגרת הליך פלילי, בו ביקש נאשם להשיב לידיו את מכשיר הטלפון הנייד שנתפס על ידי המשטרה. נציגת המדינה טענה כי ישנה עילה להמשך תפיסת המכשיר, בהתבסס על ממצאים שהופקו מבינה מלאכותית - למרות שחוק סדר הדין הפלילי, עליו ביססה את עמדתה, כלל אינו חל על מכשיר הטלפון הנתון.
לאחר הליך בירור התלונה בנציבות וקבלת תגובות המשטרה בעניין, קבע הנציב פינקלשטיין כי התלונה מוצדקת וציין כי "אין חולק כי אותו חוק שעליו ביקשה היחידה המשטרתית לבסס את התנגדותה להשבת מכשיר הטלפון - 'חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב') - אינו קיים, והוא פרי המצאתה של הבינה המלאכותית".
בהחלטתו ציין הנציב כי "מדובר בהתנהלות תמוהה וחמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית, כך שנציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, עשתה למעשה את ההיפך".
החוקרת שהכינה את תגובת המדינה הודתה בטעות ונטלה אחריות מלאה, תוך שהתנצלה בפני בית המשפט. לטענתה, התקלה נבעה מכך שלא עברה הכשרה מקצועית מתאימה לשימוש בבינה מלאכותית.
עם זאת, הנציב קבע כי היו מספר כשלים - החל מהיעדר בדיקה עצמאית של הממצאים, דרך גיבוש מצג שגוי, ועד אי-עדכון של מפקדיה ושל בית המשפט ביום הדיון.
הנציבות הדגישה כי מדובר בכשל מערכתי, וציינה כי חטיבת החקירות במשטרה פועלת לגבש הנחיה בנושא, שתסדיר את אופן השימוש בכלי בינה מלאכותית. ההחלטה הועברה גם ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות המדינה, לצורך קביעת נורמות והנחיות אחידות למניעת הישנות מקרים דומים.