קבוצה קטנה ומתוקשרת של "אנשי תרבות" אטומים פרסמו - דווקא סמוך לתשעה באב - עצומת גינוי לחיילי צה"ל הלוחמים בעזה מול ארגון החמאס, וקוראת להם לא לבצע פשעי מלחמה.
לעומת זאת, האויב האכזר, זה שפתח במלחמה לפני שנה ועשרה חודשים, זה שביצע ומבצע מעשי רצח, אונס, שריפה, הרעבה ועינויים למאות רבות מאד של ישראלים - נשים וגברים, זקנים וטף - אויב זה כלל אינו מוזכר בעצומתם של "אנשי התרבות".
העצומה עוסקת רק בחיילי צה"ל, שכביכול שותפים להרג ילדים ובלתי מעורבים, ולהרעבה, בשעה שמי שמרעיב הן את החטופים והן את נתיניו העזתים אינו אלא ארגון החמאס. החמאס יכול להביא את 50 החטופים למקום אחד בשעה אחת, ובאותו רגע תיפסק המלחמה וייעלם הרעב.
איש תרבות אחד, צדיק יחיד, אשר מכיר את שדה הקרב ומוראותיו, יצא במחאה נגד אותה עצומה מרושעת: עידן עמדי. הוא לא היה מוכן להשלים עם ייחוס פשעי מלחמה לחיילי צה"ל, שאותם הוא מכיר ומוקיר, ושגם אותם "אנשי תרבות" צבועים חבים להם את חייהם.
אותה קבוצת "אנשי תרבות" זוכה להד תקשורתי נרחב. רק לדוגמה: מגישה בערוץ הנורא מכולם ראיינה את עידן עמדי ושאלה אותו:
- קראת לאמנים פריבילגים, מנותקים, אפסים, מפיצי פייק. לא הגזמת? אתה עדיין עומד מאחורי כל התארים האלה (עמדי מחק את התואר אפסים)?
- גידי גוב, חוה אלברשטיין הם בעיניך אנשים שמסייעים לאויב?
- חלק מהאמנים התראיינו אחרי התגובה שלך ואמרו שזה לא חייב להיות סותר, אנחנו יכולים מצד אחד להמשיך ולדאוג לחטופים, ולחשוב שהחמאס הוא האויב הכי נאצי שיכול להיות, אבל מצד שני לדאוג לאנשים חפים מפשע ולרצות להפסיק את המלחמה הארוכה הזאת.
עידן עמדי הגיב באופן מדוד ותרבותי על השאלות המקוממות, והגן על חיילי צה"ל המותקפים מלפנים ומאחור, במקום שיזכו לגיבוי של "אנשי התרבות". בין השאר אמר עמדי: "לא אשתוק כשקוראים לאחיי ולאחיותיי פושעי מלחמה, אותם לוחמים שקפצו לאש ב- 7 באוקטובר הם אינם פושעי מלחמה, הם המגן שלנו, הפיזי והמוסרי. הם מגן גם לאלו החותמים על עצומות נגדם".
סביר להניח שרבים מאותם "אנשי תרבות", כמו גם רבים מתושבי חוטף עזה, תמכו בדיוק לפני עשרים שנים בפשע הגירוש של כעשרת אלפים יהודים מבתיהם והפיכתם לפליטים בארצם, ורחמיהם לא נכמרו למראה אותם מגורשים, כפי שהשבוע הם התגייסו וחתמו על העצומה המקוממת. אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, אשר זכה לפינוק כאילו היה אתרוג, הפך ליקירם של "אנשי התרבות" כאשר ביצע את הפשע.
בין "אנשי התרבות" שחתמו על העצומה בולט שמה של הזמרת חוה אלברשטיין. קשה היה שלא להיזכר במילותיה שלה לשיר "חד גדיא" מן ההגדה. מילים המעידות על ניכור ואובדן דרך:
".....
אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי שליו
היום אני נמר וזאב טורף
הייתי כבר יונה והייתי צבי
היום איני יודעת מי אני
....."
עד רגע זה רק בודדים חזרו בהם, הביעו חרטה על המעשה המביש והמקומם, ופרשו מעדר הקרנפים. קשה שלא לשאול את אלברשטיין ואת יתר החותמים על העצומה: " מתי ייגמר הטירוף הזה?"
איך אמר עידן עמדי בסרט שהוקרן עליו באותו ערוץ, יומיים אחרי תשעה באב: "לכל הפוליטיקאים, לכל גופי התקשורת, ובכלל לכולם, כל מי שאין לו משהו טוב או מאחד להגיד - פשוט סתמו את הפה!".