שאלה מרכזית בכלכלה המודרנית נוגעת להשפעתו של השוק החופשי על מצבם של העניים.
בשאלה הזאת בדיוק עסקו מילטון פרידמן, יהודי אמריקאי, ופרידריך האייק, שני כלכלנים חשובים מהמאה ה-20, לפיה קפיטליזם - שוק חופשי עם פחות התערבות של המדינה - מביא לשיפור במצבם של העניים.
פרידמן והאייק טוענו שהשוק החופשי, שבו יש תחרות חופשית ופעולה של עסקים ללא רגולציה רבה מצד המדינה, יוביל לצמיחה כלכלית שתשפר את מצבם של כל קבוצות האוכלוסייה, כולל העניים. משום שכאשר יש חופש כלכלי, אנשים יכולים לפתח עסקים, לייצר יותר, וליצור עבודה שמספקת הכנסה - גם עבור השכבות החלשות.
פרידמן מעלה שאלה דומה בספרו "חופשי לבחור": "אני לא מכיר שום יוצא מן הכלל לטענה, שאם משווים דומה לזה, ככל שהמערכת חופשית יותר, כך מצבם של העניים הפשוטים היה טוב יותר".
האם זה נכון? בהשראת פרידמן, מכון פרייזר התחיל למדוד חופש כלכלי ברחבי העולם ולבחון את הקשר בין חופש כלכלי לבין מצבם של העניים ביותר. ובשנת 2015 פורסם דו"ח המראה קשר ישיר בין חופש כלכלי לבין ההכנסה של העניים ביותר במדינות השונות.
הנתונים:
הדו"ח מציין שעם עליית החופש הכלכלי במדינה, הכנסתם של העניים במדינה נוטה לעלות. כדי להציג את הנתונים בצורה ברורה, נעשה שימוש בגרף המתאר את ההכנסות של העניים ביותר בשנה 2005. הנתונים מראים קשר מובהק בין חופש כלכלי והכנסה גבוהה יותר עבור שכבות החלשות ביותר.
אך יש גם דבר בולט, והוא שבקרב המדינות בעלות החופש הכלכלי הנמוך ביותר נמצאות מדינות עניות מאוד, שמצליחות פחות גם בשמירה על שלטון חוק חזק והגנה על זכויות קניין. לדוגמה, אנגולה, קונגו, ונצואלה והרפובליקה המרכז אפריקאית מדורגות מאוד נמוך במדד החופש הכלכלי, לצד ציון נמוך מאוד בשמירה על זכויות קניין.
סיבות להצלחה של חופש כלכלי: למרות קשר זה, לא ניתן להתעלם מההשפעה של שלטון החוק. במדינות שבהן יש אכיפה טובה של זכויות קניין ושלטון חוק יציב, יש גם סיכוי גבוה יותר לצמיחה כלכלית שמטיבה עם העניים. שלטון החוק הוא בהחלט מרכיב חיוני לחופש כלכלי, אך הוא לא בהכרח מחייב צמצום רגולציה או הפחתת תפקוד המדינה.
מדינות עשירות עם חופש כלכלי גבוה: בקרב המדינות עם חופש כלכלי גבוה, ניתן לראות שבין המדינות המובילות יש את שבדיה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. במדינות אלו, שבהן יש מערכת רווחה רחבה, ניתן לראות שהעניים נהנים משירותים ציבוריים טובים יותר למרות הפתיחות הרבה לשוק.
המורכבות שבנתונים:
הנתונים מצביעים על קשר בין חופש כלכלי והכנסות גבוהות יותר עבור העניים, אך גם יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של המנגנונים שמובילים להצלחת המדינות החופשיות יותר. ישנן מדינות שבהן תהליכים של רווחה כלכלית נבדלים מאלה שמניע קפיטליזם חסר רגולציה, וייתכן כי יש מקום לשלב את הרגולציה בצורה שתסייע לעניים מבלי לפגוע בחופש הכלכלי.
בסופו של דבר, הקפיטליזם עשוי להטיב עם העניים בתנאי שיש חוקים ברורים ואכיפה טובה של זכויות קניין. אולם, בשאיפה למודלים ליברליים קיצוניים, יש לקחת בחשבון את מורכבותה של השפעת הרגולציה ושל התמיכה הממשלתית על העניים.