הטרגדיה בעזה לנוכח מצב החטופים והמילכוד שבו נמצאת ישראל היא למרבה הצער כמעט פרודיה. לא מצחיקה בכלל, אבל מזכירה להפליא את תכנית הריאליטי הזמר במסיכה.
האיראנים היו למזלנו שקופים יותר, בעיקר בזכות תכנית הגרעין שלהם והתמיכה הגורפת בנסראללה וחיזבאללה, ופעילותם הגלויה והנסתרת בסוריה ועוד מדינות פרוקסי למיניהן. לכולם היה ברור מיהו "ראש הנחש" ואת מי צריך להכריע כדי להתקרב לנצחון מוחלט כלשהו. בעזה ישראל לא מתקרבת אפילו במעט לנצחון מוחלט, כי היא לא מזהה ולא תוקפת ישירות את ראש הנחש קטאר.
מאחורי כל מה שמתחולל בעזה בעיקר, אבל גם בעולם, עומדת יריבה מדהימה בעלת יכולת והשפעה. היא למעשה מוגנת מנכונות שלנו לקרוא לאויב בשמו, ומאחורי ארה"ב אשר מנהלת משחק כפול. מתירה לנו להמטיר אש וגפרית על עזה, אבל לא לנגוע בבת בריתם קטאר. קטאר היא כביכול מתווכת, אבל למעשה מקדמת בהסתר כל מטרה חשובה לחמאס. כל זה גורם לנו להילחם מלחמה שרק בחלקה היתה הכרחית ונדרשת, וכרגע מיותרת, כמו עיוורים התחושה היא שהחמאס ממעמקי מנהרותיו משטה ומקרקס אותנו. מצב זה גורם לנו לקרוא להשמדה וגירוש תוך שחיקה איומה בצבא ובאזרחים במדינת ישראל.
מה שעשינו הגיע לחמאס בכל מקרה, כפי שהגיע לחיזבאללה, אבל דיינו והגיע הזמן להפנות את כוחנו לאויב האמיתי, שנושא עמו את האידאולוגיה הסונית הקיצונית של האחים המוסלמים, וחכם דיו כדי לא להשתמש בנשק גלוי. מדי פעם אנו שומעים קולות בישראל האומרים בקול שקטאר היא מדינת אויב, אלא שאין עדיין שמץ של נכונות לפעול ולהלחם. מדינת ישראל חייבת להכיר במציאות, להציג טענות וראיות ככל יכולתה ולהכריז על קטאר כמדינת אויב. זה מה שעשוי לשנות את התמונה כולה.
ישראל עמדה ועדיין עומדת בפני שני ראשי נחש אסלמיים, מפלצת דו ראשית. איראן הג'יהאד השיעי, וקטאר הג'יהאד הסוני. הסוני הוא מתוחכם יותר ערמומי ופועל ב"מנהרות", לא רק אלו שבעזה אלא כאלו שבקטאר והפרוקסי שלה, ולמרבה הצער הם הרבה יותר מסוכנים ומגיעים להישגים משמעותיים. עד היום חמאס ניזון מהסיוע ההומניטרי והסיוע של קטאר, כבר לא באמצעות מזוודות של ישראל, ולמרבה הפלא יש להם במנהרות הרבה כסף, מזון וגם נשק ותחמושת למרות היחלשותם הצבאית.
צינור האספקה הפיזי והרוחני מקטאר הוא אינסופי, ונועד להתיש את מדינת ישראל, ולשחוק את כוחותיה עד עפר. אם נתניהו לא יתעשת ויגייס את מלוא תבונתו המדינית בשכנוע טראמפ, וויטקוף, שהוא סוג של משת"ף של קטאר, אז הוא נידון מראש לכישלון היסטורי מתמשך, שיאפיל על ניצחונותיו בלבנון סוריה ואיראן. כרגע עליו ללכת עם זמיר ותכניתו, ולהפסיק להשקיע את מרצו בלתמרן מול הרמטכ"ל זמיר, ויריביו מבית. עליו להתיישב בוושינגטון, או בעצמו או באמצעות דרמר, וללחוץ על ארה"ב לשנות מדיניות מול קטאר.
הפעלת לחצים הרבה יותר משמעותיים על קטאר יביא אפילו מהר מאוד לסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים. שם נמצא המפתח האמתי ולא במנהרות חמאס. קטאר מסוגלת לשחרר את החטופים גם ללא עסקה, אם כי סביר להניח שלא נקבל מתנת חינם. אין שום סיבה למה מנהיגי חמאס חו"ל חיים עדיין בפאר ובהדר בדוחה, ולא מוצאים גורל דומה למחוסלים הרבים שבצעה ישראל.
מדובר בשינוי של 360 מעלות ממה שהופעל עד היום ובשינוי מדיניות רגישה ולא פשוטה מול טראמפ, נתניהו בפרט וישראל בכלל עלולים להיפגע מכעסו . נתניהו גדול המומחים לטראמפ וארה"ב מבין היטב במה תלויה ארה"ב בקטאר, ולמה היא מתייחסת אליה כך, ומתוך זה הוא חייב לחפש נקודות תורפה. בסופו של דבר סביר להניח שקטאר תלויה בארה"ב יותר ולא ההיפך.
הוא נדרש כאן לאומץ אישי ומדיני הרבה יותר גדול ממה שנדרש מול חיזבאללה ואיראן, שם הוא הוכיח את עצמו. ה- b 2 כאן הוא מדיני ולא צבאי. כאן נמצאת הליבה של הסכסוך והאיום במזרח התיכון ובעולם כולו. רוב המחזות שאנחנו רואים בעולם נגד יהודים וישראל קטאר ממנת ועומדת מאחוריהם. בהקשר הזה עזה לא כל כך משמעותית כמו גם השאלה של היום שאחרי, חמאס בלי קטאר הוא בלי חמצן אמיתי וגם אם ישאר בידו קצת נשק לטרור הוא חסר משמעות.
חייבים להפסיק את תכנית "האויב במסיכה" שמתרחשת מולנו בצורה כל כך גרוטסקית ואיומה. על רקע זה נראה שכיבוש עזה הוא מיותר, וצריך לגשת ישר ללב העניין.
הכותב הוא פסיכולוג קליני המייסד והעומד בראש מכון שילה.