בספר המתוק 'בסתר המגירה', אסופת מכתבים בין הרב נריה לאשתו הרבנית רחל, נחרזות מילים של אהבה, הערכה ושותפות, מבין השורות ניכרת האהבה והשראת השכינה שהייתה ביניהם. כמה כוח יש למילים טובות.
לעיתים קרובות, אדם מעניק אהבה בדרכו, בשפתו, בתרבות הרגשית שהוא מכיר , ואינו מבחין שהצד השני אינו מבין את המסר כלל. כאן בדיוק נכנס לתמונה הרעיון של "חמש שפות האהבה", שפיתח ד"ר גארי צ'פמן, יועץ זוגי אמריקאי שחקר מאות זוגות במשך עשרות שנים. הוא זיהה שחוסר תקשורת רגשי בזוגיות אינו נובע בהכרח ממחסור באהבה , אלא מהעובדה שכל אחד מבני הזוג מדבר שפה רגשית שונה. לפי צ'פמן, קיימות חמש שפות עיקריות שדרכן אנשים חווים אהבה: מילים, זמן איכות, מתנות, מחוות, ומגע פיזי. כל אדם מגיב בעיקר לאחת או שתיים מהן, ולעיתים קרובות בני הזוג מדברים שפות שונות לגמרי , מה שיוצר החמצה יומיומית רגשית
נשים וגברים שמרגישים נאהבים כאשר נאמרת להם מילה טובה, והם זקוקים לביטויים מילוליים - שבח, עידוד, הערכה. עבורם מילה אחת יכולה לשנות יום שלם. אחרים מבקשים זמן איכות , לא שעות רבות בהכרח, אלא נוכחות ממוקדת, הקשבה אמתית, שיחה בלי מסכים. יש מי שמתנות ,גם סמליות ופשוטות , ממיסות את לבם; המתנה אינה מדד חומרי, אלא ביטוי של מחשבה. לעומתם, ישנם כאלו שמתמלאים אהבה כשמישהו עושה עבורם משהו קטן ,עוזר לסדר, מכין להם תה, שם לב לפרטים. ועבור הקבוצה החמישית ,מגע הוא השפה: חיבוק, נגיעה בכתף, יד חמה.
כך קורה שגבר טורח ומתקן את התריס, מבשל, עוזר בקניות, וכל מה שבת זוגו באמת מייחלת לו הוא לשבת יחד חצי שעה בערב עם כוס תה ושיחה שקטה. או אישה שקונה מתנות קטנות לבעלה, כותבת לו ברכות ומציפה אותו במחוות ,בעוד הוא היה מתמלא יותר ממילה אחת של הערכה.
מחקרים רפואיים מהשנים האחרונות מאשרים שאהבה אינה רק רגש מופשט אלא תהליך גופני מובהק. כאשר אדם מרגיש אהוב , במיוחד בדרכו שלו ,משתחררים בגופו הורמונים כמו אוקסיטוצין (הידוע כהורמון האהבה), דופמין וסרוטונין. אלו תורמים לתחושת רוגע, חיבור, ביטחון ושביעות רצון כללית. מחקר שפורסם לפני חמש שנים בעיתון בתחום הניורופסיכולוגי, הראה שנוכחות פיזית של בן הזוג, בעיקר כשהיא מלווה במגע או דיבור חיובי, משפיעה ישירות על הפחתת לחץ דם, ירידת רמות קורטיזול והפעלה מוגברת של אזורי תגמול במוח. ממצאים דומים התקבלו בקרב נשים לאחר לידה, שדיווחו על שיפור בתפקוד הרגשי ובתחושת הביטחון כאשר בני הזוג גילו נוכחות פעילה - רגשית ולא רק מעשית.
אהבה, אם כך, היא לא רק רגש פנימי אלא גם התנהגות נלמדת. זוגות שלומדים לזהות את השפה הרגשית של בן הזוג יכולים ליצור שינוי ממשי באיכות חייהם. איזו הקלה זאת כשהאישה מבינה שהשתיקות של בעלה לא מעידות על ריחוק אלא על קושי לבטא רגשות במילים, או כשהבעל קולט שהמרחק שנוצר נובע לא מחוסר אהבה אלא מצורך לא ממומש בהקשבה. וזאת גאולה.