הרב ברוך סליי, ראש מדרשת אוריה ואיש חינוך, הלחין לחן אישי לפסוק "אִּתי מִּלְּבָנֹון כָּלה" לכבוד חתונתה של בתו.
המנגינה העדינה, הנושאת בתוכה הזמנה לבנות בית משותף, נשמעה בתחילת השנה במדרשה, והבנות נקשרו אליה. ההצעה לעבד ולהקליט את השיר נענתה בידי טל פניאל, תלמידת המדרשה, שלקחה על עצמה את ההובלה.
"חשבתי איך אפשר לשמר את הפשטות והקדושה של השיר, ולתת לו עיבוד שמתאים לרוח של המדרשה", מספרת פניאל, "זה שיר שיש בו רוך - לא רצינו 'להבריק', רק לתת לו קול שמתאים לו. מה שיצא - הרגיש לנו כמו חתונה של קולות". לדבריה, העבודה על העיבוד נמשכה לאורך זמן, בשיתוף בנות נוספות, במקביל לחייהן האישיים. "ומה שלא תכננתי - זה שבמהלך ההקלטות... התארסתי".
פניאל מוסיפה כי השיר ליווה אותה בהכנות לחתונתה, ואף יהווה את לחן "כיסא הכלה" שלה. ההקלטות נעשו באולפן, בעיבוד שבוצע בידי הרכב מוזיקלי של בנות המדרשה, הלומדות במסלול ההוראה במכללה ירושלים ומשלבות את לימודיהן האקדמיים עם שיעורי קודש במדרשת אוריה. החברויות במדרשה, כך מספרות הבנות, נשארות הרבה מעבר לשנות הלימודים.
"כשהשיר הזה התחיל להתנגן בכיסאות כלה של בנות, משהו השתנה", מספרת אחת מהן, "זה לא רק לחן. זה תזכורת שכל חתונה עכשיו - בצל מלחמה - היא לא מובנת מאליה. היא בית שצומח מתוך אמונה ועוצמה. לכאורה אור קטן, אבל מנצח את החושך".
טל פניאל הכירה את מדרשת אוריה עוד בימי שירותה הלאומי, והחליטה לשלב את לימודיה במוזיקה במסלול המדרשה. "הלימודים במדרשה נותנים לי אוויר. זה מרחב לנשום בו, לחשוב, להרגיש. יש שם רבנים ורבניות שנשארים לי בתור דוגמה לחיים, יש שם חברות. ובעיקר - יש שם אמת".
הרב סליי מדגיש כי ייעוד המדרשה הוא לא רק הכשרת מורות, אלא "בניית נשים שמבינות מהי הנהגה. שמחזיקות בתוכן תורה, רגישות, ואחריות. המחנכות של דור הגאולה, כמו שאני אוהב לומר". הביצוע החדש לשיר "אִּתי מִּלְּבָנֹון כָּלה" ממשיך להתנגן בחתונות, בשיעורים ובלבבות - לא כהפקה, אלא כתפילה חיה.