במלאות שנה לפטירתו של הרב יעקב פרץ זצ"ל, מרבני ישיבת "מדרש ספרדי", התקיימה אזכרה בהשתתפות בני משפחה, תלמידים ומוקירי זכרו. הדוברים שיתפו בסיפורים אישיים על דמותו התורנית, ענוותנותו והישרות שאפיינה אותו.
נכדו, עו"ד שלומי פרץ, סיפר כי סבו נהג להפריש חומש מממונו באומרו בענווה, "אני כמו פקיד - קיבלתי מה' ואני מעביר הלאה". הוא תיאר אדם שדבק באמת, ידע להודות בטעות, ולא עמד על דעתו כששוכנע אחרת.
חיבת הארץ הייתה נר לרגליו של הרב פרץ, שהתבטאה גם בבחירת אתרוגים מארץ ישראל ובכאב עמוק שחווה בימי גוש קטיף. באזכרה סופר כי הרב הביע הסתייגות קשה ממי שמוציאים דיבת הארץ, ואף התבטא בחריפות כלפי קבוצות שהתנגדו לציונות, באומרו כי יעדיף לשתות יין שיהודי מסורתי פתח מאשר כזה שנפתח על ידי גורמים אנטי-ציוניים.
הרב מסר נפשו למען ישיבת "מדרש ספרדי", פעל להסמכת רבנים ברחבי העולם, ואף נסע באוטובוסים כדי למסור שיעורים בישיבה ובחברון. אחד מתלמידיו, הרב יונתן הלוי מקהילתו בסן דייגו, סיפר כי הוא זה שנהג להתקשר אל הרב בשעות הבוקר בארץ, וכי "הוא היה קשור אלינו כמו אב. היה נוהג לומר - אתם לא כמו תלמידיי בקריית ארבע, תלמידי חכמים עצומים היודעים תנ"ך וכו'".
גם בתחום הגיור פעל הרב פרץ מתוך זהירות ויושר. הרב יעקב בניזרי סיפר כי אדם ממוצא אריתראי ביקש להתגייר, והרב בתחילה ניסה להניא אותו מכך, אך משהתרשם מכנות כוונותיו - גייר אותו. לימים הפך אותו גר לאברך מן המניין, והכול בזכות "הישרות של הרב פרץ".
הרב היה מחובר להוראות השולחן ערוך ולימד תורה בישרות ובתמימות. תלמידיו העידו כי הדגיש בפניהם כי "התורה קלה", ושיש לעסוק בעיקר. הוא לא חשש לעסוק גם בנושאים רגישים, בהם גיור וציצית תכלת - עניין שלא היסס ליישם בעצמו, אף שלדבריו שמע התנגדויות מתוך משפחתו הקרובה.
הרב שלמה קצין, ראש ישיבת "מדרש ספרדי", דיבר על עקרון "לא תגורו מפני איש", וציין כי הרב פרץ הנחיל לתלמידיו אומץ לפסוק ולברר את האמת - ללא פחד וללא משוא פנים.
