הויכוח הסוער שקורע את הימין כבר 20 שנה מגיע לאולפן ערוץ 7: אחרי סדרת האירועים שצוינו השנה בעקבות 20 שנה לגירוש גוש קטיף, נפתח מחדש גם הויכוח הסוער האם הנהגת המתיישבים, בהובלת מועצת יש"ע, צדקו כשהובילו את הציבור למאבק לא-אלים ואף פעלו למנוע חיכוך בין המפגינים ואלפי בני הנוער שגדשו את גוש קטיף בימי ההתנתקות, לבין החיילים שנשלחו לבצע את משימת הגירוש.
ברל'ה קרומבי היה נער בן 19 בימי הגירוש ונכנס לגוש קטיף כשב"ח - שוהה בלתי חוקי. הוא יצא מבית הכנסת בנווה דקלים בעיצומה של ההתבצרות במקום, לאחר שהבין שאיש מראשי ההנהגה לא מתכוון להיאבק באמת והכל אינו אלא מיצג עבור התקשורת, של פינוי מוסכם מראש.
לאחרונה פרסם קרומבי פוסט בו סיפר על ימיו כנער בימי הגירוש בגוש קטיף וכי ממרחק השנים, 20 שנה אחרי, הוא מודה כי הנהגת מועצת יש"ע צדקה באופי המאבק שבחרה ובכך שמנעה כל עימות אלים וכל חיכוך בין הנוער שהגיע לגוש קטיף לבין החיילים.
לעומתו ארנון סגל ניסה להסתנן לגוש קטיף, אבל נעצר בדרכו ונלקח לתחנת המשטרה. את ימי הגירוש הוא בילה בניסיון לחזור לגוש קטיף ולאחר מכן נשלח לשבוע מעצר בעקבות ניסיון חסימת כביש בהפגנה בצומת גהה. סגל טוען כי ההחלטה לוותר על המשך המאבק התקבלה למעשה כבר בכפר מימון, ברגע שראשי מועצת יש"ע החליטו לפזר את ההתכנסות ולהחזיר לבתיהם את רבבות המפגינים שהמתינו בכפר מימון לאות לקראת יציאה לגוש קטיף.
השיח בין קרומבי לסגל נערך לאחר ששניהם פרסמו פוסטים שהתייחסו לפולמוס בנושא אופי המאבק וכל אחד פרש את משנתו. לטענת קרומבי מרגע שההחלטה נפלה והועברה בחקיקה בכנסת ובממשלה וצה"ל קיבל על עצמו את משימת העקירה, לא היה ניתן עוד למנוע את יציאת הגירוש לדרך וכעת השאלה היתה רק כיצד יש להפגין ולמחות נגד הגירוש.
לעומתו סגל משוכנע עדיין כי אם אופי המאבק היה שונה, ניתן היה למנוע את הגירוש. אולם גם סגל מסכים כי היה אסור להיגרר לאלימות חלילה או להתנגשות חזיתית עם החיילים, לא בכפר מימון ולא בגוש קטיף. הוא מציע דרך נוספת למבאבק וטוען כי מועצת יש"ע חטאה בכך שפיזרה את ההתכנסות בכפר מימון וכי היה עליה לשמר את רבבות המפגינים במקום עד שהתוכנית היתה נופלת.