ההסכם שנחתם בבית הלבן בתיווך נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כולל הקמת מסדרון תחבורה חדש שיחצה את דרום ארמניה, ויאפשר לאזרבייג'ן גישה ישירה למובלעת נחיצ'בן, שבשלב מאוחר יותר תוכל להתחבר גם לטורקיה.
במסגרת ההסכם, כך על פי הדיווח ברויטרס, ארה"ב קיבלה זכויות פיתוח בלעדיות במסדרון לתקופה של 99 שנים. מסדרון זה צפוי לשמש גם כערוץ ייצוא אנרגיה ומשאבים נוספים.
לצד הפוטנציאל הכלכלי עבור אזרבייג'ן וארמניה, ההסכם מעורר התנגדות חריפה באיראן, הגובלת באזור שבו יעבור המסדרון. טהראן רואה במהלך איום על האיזון הגיאופוליטי, ומזהירה מפני פגיעה בשלמותה הביטחונית.
יועצו של המנהיג העליון הצהיר כי "מסדרון זה לא יהפוך למעבר בבעלות טראמפ, אלא לבית קברות לשכירי החרב של טראמפ", והדגיש את המוכנות הצבאית של איראן באמצעות תרגילים שנערכו בצפון-מערב המדינה. משרד החוץ האיראני הזהיר כי כל התערבות זרה באזור עלולה לפגוע בביטחון וביציבות.
לצד זאת, איראן מצפה לתגובה רוסית נוקשה, אך מוסקבה בחרה בקו שונה והביעה עמדה חיובית כלפי המו"מ לשלום בין אזרבייג'ן לארמניה בתיווך אמריקאי.
השלכות אסטרטגיות
מסדרון זנגזור מעניק לאזרבייג'ן רצף טריטוריאלי ישיר לטורקיה, אך במקביל מונע מאיראן גישה יבשתית לארמניה - שינוי שעשוי לפגוע משמעותית בציר הכלכלי איראן-רוסיה, המשתמש כיום בנתיב זה לשינוע סחורות דרך גיאורגיה. נוכחות אמריקאית קבועה במסדרון תחסום בפועל נתיב זה, ותיצור בידוד אסטרטגי נוסף לאיראן, במרחק של עשרות קילומטרים בלבד מגבולה.
חיזוק שותפויות אזוריות
המהלך מחזק את הקשרים בין אזרבייג'ן, טורקיה וארה"ב. עבור באקו מדובר בהישג אסטרטגי-כלכלי, עבור אנקרה - חיזוק המעמד האזורי, ועבור וושינגטון - הרחבת ההשפעה במזרח התיכון.
אתגרים ועמימות
לצד ההזדמנויות, קיימים אתגרים משמעותיים: החוקה הארמנית כוללת התייחסות לנגורנו-קרבאך, וראש הממשלה ניקול פשיניאן קרא לשינוי סעיפים אלה, אך טרם נקבע מועד להצבעה. בחירות פרלמנטריות צפויות ביוני 2026, דבר שעלול לעכב את יישום ההסכם. בנוסף, פרטים קריטיים כמו מנגנוני מכס, אבטחה ויישום בפועל טרם הובהרו, ועיכובים בתחום החוקתי עשויים לסכן את מימוש התוכנית במועדה.