ב'בית פרומין' מקום משכנה הקודם של הכנסת, מושק היום (שני) מוזיאון הכנסת אליו מוזמנים אזרחי ישראל על מנת לחזות בפריטים היסטוריים ייחודיים ולבקר בחדרים בהם נעשתה היסטוריה ישראלית.
לקראת השקת המוזיאון מספר יו"ר הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, על המבנה שרבות דובר בו כמיועד להקמת המוזיאון, אך קשיים תקציביים ובירוקרטיים רבים סיכלו את יישום הפרויקט. "אני מאוד שמח שזכיתי לקדם את הפרויקט עד הפתיחה".
אוחנה מספר על הפריטים הנאמנים למקור שקובעו במוזיאון, החל מהריהוט ועד השעון, מערכת הכריזה והמאוורר שבמקום. "קיבלתי לזה אישור מחבר הכנסת החי היחיד שכיהן בכנסת הזו. שמו הוא כמובן משה ניסים שייבדל לחיים ארוכים, איש יקר ומורה דרך שאמר שהכול נראה בדיוק אותו דבר".
הבניין ההיסטורי ששימש כמשכנה של הכנסת משנת 1950 עד שנת 1966. יו"ר הכנסת מציין כי במוזיאון הותקנו טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו להנגיש לציבור הצעיר את אירועי השנים ההן, כולל אפשרות להכניס אותם באופן חווייתי לאירועים, לנסות ולשכנע בצדקת הצעות חוק במשחקי חקיקה. "אני מאמין שזה יהיה אחד המקומות המבוקשים לביקור במדינת ישראל. אחד המוזיאונים היפים ואולי הכי יפה שיש בישראל".
על תרבות הוויכוח שנדמה שאבדה עם השנים, אומר אוחנה כי יש בטענה ממש והוא עצמו היה מעוניין מאוד שמהתקופה ההיא נדע לקחת את היכולת והידיעה כיצד מתווכחים. "היו תמיד מחלוקות והשקפות שונות, אבל מה שאנחנו רואים היום זה יותר ויותר שנאה, מושג שצריך לצאת מהחיים הציבוריים, ואני מקווה מהחיים בכלל של עם ישראל". תקוותו היא שביקור במוזיאון והתוודעות לאופן שבו ניהלו ראשי המדינה את ויכוחיהם יתנו השראה לימינו אלה.
על ההיסטוריה של המבנה מזכיר יו"ר הכנסת כי לא היה מדובר במבנה שיועד להיות פרלמנט, אלא מדובר היה בבנק שהותאם לצורך כך, והתוצאה היא מבנה מעט צפוף אך כזה שסיפק את צרכיהם של הפרלמנטארים והשרים שלנו. ההחלטה להעתיק את הפרלמנט הגיעה מאחר והתחושה הייתה שלא מתאים להותיר את הפרלמנט בעיבורה של עיר, "ולכן הקימו את הכנסת במשכנה הנוכחי שהוא הרבה יותר מתאים, גם כדי לשרת את הצרכים הפרלמנטאריים של חברי הכנסת כדי שיגשימו את שליחותם".
אוחנה מדגיש את שאיפתו לפתוח לא רק את המוזיאון לציבור הרחב, אלא גם את הכנסת עצמה על מנת שזו לא תהיה מגדל שן מנותק מהציבור. תוצאה מתבקשת מכך היא ש"כאשר בחוץ סוער אז גם בכנסת סוער. יש לזה חסרונות, קשיים ואתגרים אבל כך צריך להיות. פרלמנט צריך לשקף את מה שקורה בחוץ ובמידה רבה גם להשפיע על מה שקורה בחוץ".
בדבריו הוא מזכיר את העובדה הידועה בעיקר לכתבים הפרלמנטאריים אודות הפער שבין האופן שבו מצטיירת הכנסת בעיני הציבור לבין האמת שכוללת גם שיתופי פעולה ושיח משותף על מנת לשכנע זה את זה, "ואפילו רגעים אנושיים של אחווה. לצערי הדבר הזה נכבה כשהמצלמות נדלקות", הוא אומר.
יצוין כי המבקרים במוזיאון יוכלו להיכנס לחדר הממשלה ולהציץ בכספת הסודית, לשבת במליאה לצד בן גוריון, בגין וגולדה, וגם לעצור לרגע במזנון הכנסת ולהתרשם מהתפריט של הבורשט והכבד הקצוץ מתקופת הצנע.
מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, מוסיף: "מוזיאון הכנסת יהווה אבן דרך בלימוד הדורות הבאים אודות המאורעות המשמעותיים שידע הבית הזה ועל התהליכים ההיסטוריים שעיצבו את מדינת ישראל. בניית המוזיאון, שהיוותה אתגר המשלב את מאורעות ההיסטוריה וערכי היסוד של המדינה, לצד קדמה טכנולוגית, שימור ושחזור - תעניק למבקר חוויה יוצאת דופן שמתאימה לכל המשפחה".