שר הביטחון, ישראל כץ, הקים את הוועדה שתבחן את המשך תפקודה של גלי צה"ל ושאלת העמידה בייעדי הקמתה של התחנה.
בראיון לערוץ 7 מתייחס לנושא שמעון אלקבץ, מפקד התחנה בעבר, כיום יו"ר המועצה הישראלית לקולנוע ומי ששכל את בתו סיוון ובן זוגה הי"ד בשבעה באוקטובר בכפר עזה.
אלקבץ מזכיר כי הוא עצמו היה חבר בוועדה שהקים מי שהיום הוא הרמטכ"ל, אייל זמיר, בכהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון, ובוועדה היו חברים גם הבימאי אבי נשר, שרון עמית מנהלת רשת ב' ונורית דאבוש יו"ר מועצת הרשות השניה. "המלצנו לא לסגור את התחנה, אבל להפחית משמעותית עד כדי מינימום את מרכיבי התכניות הפוליטיות שבתחנה, שזו הסיבה שבעטיה היא זוכה לביקורות".
בדבריו מציין שמעון אלקבץ כי לו הייתה עומדת לפתחנו היום שאלת הקמתה של תחנת גלי צה"ל, "אף אחד לא היה מקים אותה. יש שם אנומליה כשצבא מחזיק תחנת רדיו, אבל היום אנחנו כבר שבעים שנה קדימה והתחנה, מעבר להיותה נכס צאן ברזל היא חלק מהתרבות וממרקם החיים כאן, למרות שתמיד זכתה לביקורות", הוא אומר ומספר על תקופתו שכללה ארבע מערכות בחירות סוערות, תקופת קורונה ומערכת בחירות בארה"ב, וכל אלה הפכו את מלאכת ניווט התחנה למלאכה לא פשוטה כלל ועיקר.
"אנחנו בעיצומם של ימים מאתגרים. אחרי השבעה באוקטובר אנחנו במלחמה על הבית לאחר שהיינו על סיפו של חורבן בית שלישי, ולכן הביקורת. לכן יש מי שרואה בקולות שנשמעים בתחנה קולות קשים מאוד לשמיעה, במיוחד כשמדובר בתחנת רדיו צה"לית, ומשם מגיעה הביקורת", הוא מעריך.
על מה שנראה כהחרפת השיח הפוליטי הנוקב בתחנה, בניגוד לאותן המלצות ועדה שאמורות היו להיות מיושמות, שיח פוליטי גל"צי שנשמע קשה אף יותר מבעבר, אומר אלקבץ כי יש להודות בכך שמדובר בתחנה המתמודדת מול רשת ב', וככזו היא לא יכולה להיות על המגרש מבלי להשמיע קולות ביקורת, "אי אפשר לשחק בנדמה לי", הוא אומר ומוסיף: "מה שהשתנה זה סיפור הרגישות. אחרי השבעה באוקטובר נפל דבר. ישראל מצאה את עצמה במתקפת שואה ואחריה מצאנו את עצמנו באחת האסונות הגדולים ביותר שלא ידענו שכמותו מאז השואה, לכן עוצמת ההתייחסות, ההדהוד והרגישות של הדברים גדולה יותר. מה שהאוזן שלנו הייתה יכולה להכיל ברמת הביקורת והאמירות הקשות, הפעם הסיפור הוא שונה כי השבעה באוקטבור סימן גבולות מאוד ברורים לגבי מי אנחנו ולגבי מקומה של התקשורת, ובוודאי כשמדובר ברדיו ששייך לצבא ואמור לשקף את קולות החיילים, ורבים חושבים שבאחרונה זה לא קורה".
"אנחנו בנקודה רגישה מאוד שבה יבואו וישאלו, הייתה ועדת זמיר, מה נעשה בתחנה לגבי ההמלצות? האם הן יושמו? מה לא יושם? יבקשו תשובות ברורות גם ממפקד התחנה וגם מהתחנה עצמה", אומר אלקבץ ומציין כי ההמלצות של הוועדה הועברו לשר הביטחון דאז, יואב גלנט, ולמיטב ידיעתו ההמלצות כולן התקבלו והועברו למפקד התחנה, טל לב רם, שאמור היה ליישם אותן.
עיקר ההמלצות, אומר אלקבץ, היה "בניגוד לדברים שאמר הרמטכ"ל שאני מכנה 'השחצן והיהיר', אביב כוכבי, שהופיע בפנינו ואמר שצריך לסגור את התחנה וגם אייזנקוט שדיבר איתנו באמצעות הזום וסבר שצריך לסגור את התחנה, אנחנו סברנו אחרת, שהתחנה צריכה להמשיך לפעול תחת צה"ל, אבל שתנקה את עצמה מהתכניות הפוליטיות שמייצרות מחלוקות".
על מה שנראה כהתעלמות מוחלטת מההמלצות הללו, ולהיפך, כהחרפה בהתבטאויות הפוליטיות של אנשי התחנה, אומר אלקבץ כי הוא מעריך שחזקה על אנשי הוועדה שהוקמה בראשותו של האלוף יפתח רון טל, שהם יבחנו את הדברים באופן מסודר ויגישו מסקנות. "בסוף זה גם עניין של DNA ויצטרכו לקבל החלטה אם התחנה משנה את פניה ומשדרת תכניות תעודה, חינוך והווי חיילים בלי אקטואליה, ואז מה יהיה עם הרייטינג, מה שעלול להביא לסגירתה כמו שקרה ל'במחנה' ו'ביטאון חיל האוויר'".
לשאלתנו אם סגירתה של התחנה תהיה אסון גדול כל כך, אומר אלקבץ כי בהשקפתו הוא לא היה ממהר לסגור כלי תקשורת, בעיקר לא כזה שפועל שבעים שנה והפך לחלק מהתרבות שלנו. להבנתו "דרושה מידתיות. משקל התכניות הפוליטיות צריך להיות קטן יותר, גם אם לא להסיר אותן לגמרי". לדבריו דרושה מבנה נכון של תמהיל בין התכנים ו"השאלה הגדולה היא אם התחנה מקיימת את האיזון המתבקש. זו שאלה שתצטרך לעמוד במבחן הוועדה".
עוד נשאל אלקבץ אם להערכתו התחנה תדע לקבל פקודה במידה ויהיה מדובר בכל זאת בסגירתה או בצמצום משמעותי של שידוריה. לטעמו של אלקבץ באשר לחיילי הסדיר של התחנה לא צפויה כל בעיה, שכן אלה יקבלו פקודה ויבצעו אותה. לעומת זאת בתחנה משרתים מעל שבעים אזרחים עובדי צה"ל ואיתם יהיה צורך להגיע להסדרים כאלה ואחרים על מנת ליישם בפועל את ההחלטות שתתקבלנה.