חודשים לאחר ששוחרר בעסקת החטופים האחרונה, המחבל זכריא זביידי, לשעבר מפקד גדודי חללי אל-אקצא ומי שברח בעבר מכלא גלבוע, אמר בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כי על הפלסטינים לשקול מחדש את הכלים בהם הם משתמשים במאבק לעצמאות.
זביידי טען כי חייו כמחבל, ראש תיאטרון ואסיר היו "חסרי תועלת", והוסיף, "שום דבר מזה לא עזר להקים מדינה פלסטינית - וייתכן שלעולם לא יעזור".
לדבריו, ניסיונות המאבק המזוינים והתרבותיים לא הניבו תוצאות, "ייסדנו תיאטרון, ניסינו התנגדות תרבותית - מה זה עשה? ניסינו גם את הרובה, ניסינו לירות. אין פתרון".
הוא טען כי במאסרו האחרון נשברו שיניו ולסתו, וכי אחרי אוקטובר 2023 הוכה שוב ושוב בידי סוהרים - טענות ששירות בתי הסוהר הכחיש.
עם שחרורו, סיפר, גילה כי רצועת עזה הושמדה, חלקים מג'נין נהרסו, ביתו נסגר על ידי צה"ל ובנו נהרג בתקיפה ישראלית בטובאס.
"אבל מה הפתרון? אני שואל את השאלה הזו בעצמי", אמר. לדבריו, גם האינתיפאדה וגם הרשות הפלסטינית כשלו, משום שישראל "חזקה מדי מכדי להביסה באלימות, ואנוכית מכדי לתגמל שותפות פלסטינית אמיתית".
בריאיון התייחס גם למעברו מטרור לתיאטרון, ואמר בגיחוך כי "איך פתחתי את דלת התיאטרון? פרצתי אותה עם הרובה שלי". לדבריו, הפלסטינים נתקלים במבוי סתום - "אי אפשר לעקור אותנו מכאן, ואין לנו גם כלים כדי לעקור אותם".
כיום הוא לומד לדוקטורט באוניברסיטת ביר זית, בנושא "לימודי ישראל", ומקווה כי הדבר יסייע לו להבין לעומק את מורכבות הסכסוך.