זו הייתה תקופה של מרחץ דמים מחריד באנשי היישוב היהודי ברחבי הארץ. הפורעים הגיעו כששם אללה נשא בשפתיהם וכלי מרצחים בידיהם, גרזנים, סכינים, אלות.
כל דבר שיעזור לטבוח ביהודים. שכנים ערבים שאתמול חייכו והיום צועקים "איטבח אל-יהוד".
כשהם הגיעו לביתו של הבנקאי, אליעזר דן סלונים, הם לרגע לא היססו, אחרי שהם הבטיחו לו בבוקר שאין ליהודי חברון ממה לחשוש, באו בערב לרצוץ את ראשו במוט ברזל, לאחר מכן רצחו בעינויים 40 יהודים שהסתתרו בביתו, נשים נאנסו, ראשי תינוקות נערפו בסכיני מטבח, לא חמלו על איש.
הפורעים הערבים הראו לנאצים את הדרך עוד טרם עליית הנאציזם.
היום אנחנו מציינים 96 שנים לאותם ימים של מאורעות תרפ"ט, בהם 67 יהודים נטבחו בחברון. 133 בכל הארץ.
מאורעות תרפ"ט השפיעו עמוקות על תפיסת הביטחון של יהודי ארץ ישראל, אך במקביל, לא הניחו לעז א-דין אל-קסאם. הוא ראה את הפוגרום בחברון והחליט - זה עובד. זו הדרך. לא משא ומתן, לא פוליטיקה. סכינים. גרזנים. טרור. הוא לקח את הזוועה של תרפ"ט והפך אותה לאידיאולוגיה. לשיטה. לתורת לחימה שעוברת מדור לדור.
המסקנה העיקרית שלו הייתה: יש פה פוטנציאל לרצח יהודים, הסתה לא תספיק, יש להפוך זאת לטרור מחתרתי מאורגן.
חמאס לא סתם קרא לזרוע הצבאית שלו "גדודי עז א-דין אל-קסאם". העם המומצא יודע בדיוק מאיפה הוא בא. מחברון של תרפ"ט, דרך אל-קסאם, עד ל-7 באוקטובר.
היום מתכנסת ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יצחק קרויזר, לדון בפינוי קברו. כי אכן, עם כמה שזה נשמע הזוי, קברו נמצא על אדמת מדינה בנשר.
קברו של סמל הטרור שוכן לו בלב המדינה על אדמת מדינה ומהווה מוקד עלייה לרגל עבור אלפי מעריציו, המניחים זרים. מתפללים לזכרו. קוראים לילדיהם על שמו. הופכים אותו לקדוש מעונה. אשר לאורו נסע ונלך.
בוודאי שלא היינו מאפשרים קבר של היטלר ימ"ש בלב ישראל. ובוודאי שאסור לנו לאפשר זאת לאב הרוחני של הטרור הערבי המודרני. המתווה של דרך הרצח השיטתי של יהודים.
הרוצחים שנכנסו לכפר עזה עם גרזנים - הם הנכדים של הרוצחים מתרפ"ט שהביאו אז לסגירת הקהילה היהודית בעזה. הנכדים של תרפ"ט הם אלה שאנסו רצחו ובזזו בשם אל-קסאם, בשם הגשמת חלומו.
אין כל ספק כי עלינו לנקות את הארץ ממורשת הרוע ולסלק את קברו מנשר. אך לצערי יש כאלה שיש להם ספק, הם מתנגדים. "זה יגרום להסלמה". הם טוענים, "זה פשע שנאה שיפגע ברגשות דתיים". אבל מי שהלב שלו במקום הנכון, הרגש היחידי שאכפת לו ממנו זה הרגש היהודי.
הרגש כלפי הפעוט מחברון שראשו נערף בסכין מרצחים, הרגש כלפי 1,200 הנרצחים ב-7 באוקטובר.
קברו של אל קאסם איננו רק קבר. כי אם מקדש לטרור על אדמת ישראל. ניצחון סמלי של הרוצחים על הנרצחים. יריקה בפרצוף של כל מי שנפל על קידוש השם מ-תרפ"ט ועד היום.
96 שנה אחרי תרפ"ט, הגיע הזמן לומר באופן ברור. לא נאפשר האדרת רוצחי יהודים על אדמתנו. לא נאפשר עלייה המונית לקברו של מי שהפך את טבח חברון לתורת חיים. אין מקום במדינת ישראל למורשת הנאציזם.