סא"ל בדימוס אלי דקל, בכיר המודיעין בעבר העוקב אחר ההפרות הבלתי פוסקות של מצרים את סעיפי הסכם השלום עם ישראל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים אודות איומי בכירים במצרים מעימות חזיתי עם ישראל במידה וזו תפתח את מעבר רפיח.
על רמת האיום האמיתית מעבר לאיומים המילוליים, אומר סא"ל במיל' דקל: "אני אוסף את המידע שלי מצילומי לוויין, ולצערי אין לי צילומי לוויין עדכניים מהעת האחרונה. לכן אני לא יכול לקבוע בצורה אמינה מה רצינות האיום".
לעומת זאת, "ממעקב בתקשורת הגלויה, מה שאני כן יודע הוא שמהיום השלישי למלחמה מצרים מאיימת עלינו שלא ניכנס לעזה וכשניכנסנו שלא ניכנס לפילדלפי, וקצב האיומים הולך ומתעצם ככל שחולף הזמן, והפרשנות שלי היא שהוא מתעצם ככל שאנחנו מכריעים את החמאס".
בדבריו דוחה דקל את הטענה לפיה האיומים המצריים הנוכחיים נובעים מחשש כלשהו. "אני לא חושב שהם מפחדים. מאז חתימת הסכם השלום הם רואים בו הסכם זמני, והם מתעצמים ומכינים את צבאם בעיקר מולנו. כל יתר האיומים, מאתיופיה לוב טורקיה ואיראן, כל אלה קיימים בתקשורת כשבפועל הצבא המצרי עושה כלום כדי להתמודד עם האיומים האלה. לעומת זאת, מולנו, הם מכינים תשתיות החורגות מהסכמי השלום והם שיאפשרו להם בבוא היום לנהל מלחמה מוצלחת נגדנו".
"באחרונה הם מאיימים גם בשימוש בנשק מלוכלך, כלומר נשק כימי וביולוגי, והכול במסווה של ערוצי יוטיוב אזרחיים, מה שעד כמה שאני מבין אין דבר כזה במצרים", אומר סא"ל דקל ומציין: "מהמעקב שלי במשך שנים, במצרים אף אחד לא מצייץ בלי שהמשטר יסכים לכך, ואם יש איומים, כולל ברשתות שמזוהות בבירור עם השלטון כמו דובר צבא מצרים ומקורבים, לי, כמי שאינו מזרחן, זה נראה שזה מגיע מגבוה".
באותם פרסומים, מספר דקל "הם מספרים בחודשים האחרונים שיש להם תעשיית נשק כימי, מה שנכון. יש להם את זה מאז שנות השישים והם השתמשו בנשק כימי בשנות השישים בתימן. בתקשורת מספרים שיש להם נשק כימי מגוון ובחודשים האחרונים הם משלחים איומים על כך שיש להם בסיני הפתעות לגבינו ורומזים בגסות שמדובר בטילים ארוכי טווח. הם גם מציגים תמונות של מנהרות שהם כרו בסיני שמאפשרות איחסון של טילים ארוכי טווח, וגם אם לא זה הייעוד של המנהרות, הם יוכלו לשגר אלינו טילים גם מסמוך לתעלת סואץ, שם הם כרו עשרות מנהרות לנשק אסטרטגי".
עוד שאלנו את דקל אם העובדה שכאשר עלה מורסי לשלטון במצרים כנציג 'האחים המוסלמים' ולא בחר לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לא אמורה להרגיע במידת מה. "אני לא מציע לבסס את תפיסת ההגנה של ישראל על ניתוחים שכאלה, למרות שאני לא יכול לומר מה עובר במוחם של א-סיסי או מורסי, אבל כל מנהיג ביקום כשהוא עולה לשלטון בשנה הראשונה הוא דואג לבסס את הכיסא שלו. לא מקובל שבתוך ארבעה חודשים הוא ייצא למלחמה. נראה שכשמורסי עלה לשלטון, אחרי עשרות שנים של רדיפת האחים המוסלמים, הוא דאג בתקופה הקצרה לסדר לעצמו את השלטן, להזיז את המתנגדים לו, כך שזה שהוא לא ירה עלינו מטח טילים לא אומר שהוא רודף שלום אלא שהוא היה בשלב סידור הכיסא".
למערכת המודיעין שלנו ממליץ דקל לפקוח שתי עיניים על המתרחש במצרים, "לרכז מאמץ מודיעיני, לא להסתפק בסרן ועוזר סמל שיעקבו אחר הנושא הזה, אלא באמת לשים עיניים ולהפנות לכך משאבים. דרושה מערכת שלמה של איסוף סוכנים האזנה וכו'. ראינו שרק אחרי מאמץ של שנים השגנו את הפרות באיראן. זה לא קורה ביום אחד".