עורכת הדין זהבה גור הגישה לבית המשפט העליון בקשה בשם משפחות שכולות, משפחות חטופים ואזרחים המבקשים להביע עמדה בדיון על פיטורי היועמ"שית, אך בקשתה נדחתה. בעיניה מדובר בלא פחות מעוד סתימת פיות של מחנה הימין בישראל.
"מדובר בבקשות שהוגשו על ידי ועל ידי אחרים להצטרף להליך הדן בהדחתה של היועמ"שית. הבקשות נדחו בנימוק שהוגשו הרבה עתירות ויש הרבה מייצגים ולכן בית המשפט לא מצא לנכון לצרף אותנו להליך, אומרת עו"ד גור בראיון לערוץ 7.
גור מציינת כי מאחורי הבקשה שהיא הגישה עומדות "משפחות שכולות ומשפחות חטופים לצד אזרחים מהשורה שמודאגים מאוד ורצו להשמיע את קולם, אבל נחסמו. בית המשפט בהחלטה חסרת אחריות לא מאפשר לציבור להשמיע את קולו, ומדובר בציבור שרובו ככולו נמנה על מחנה הימין. לעומת זאת שש עתירות שנידונות בבית המשפט שייכות כולן לגופי שמאל. בפועל יצא שאנחנו, הקול הימני לאומי, הודרנו וקולנו לא נשמע".
לשאלתנו אם יתכן ושש העתירות שהוגשו על ידי ארגוני השמאל עמדו בלוח זמנים כלשהו, אומרת גור כי הבקשות שהוגשו מימין עמדו בלוחות הזמנים לחלוטין ואין לכך כל רלוונטיות. "התוצאה היא שכמייצגי אזרחים ומשפחות שכולות אנחנו מודרים כי אנחנו מהמחנה הימני, אז למחנה שלנו אין קול ואין מייצג. במקרה הזה בהליך משפטי מקובל שיש שני צדדים שמשמיעים את קולם, אבל במקרה הזה כל הדיון יתנהל במעמד צד אחד כשהנרטיב המוביל הוא של השמאל".
ואולי, אנחנו שואלים את עו"ד גור, בית המשפט רואה בעמדתה של ממשלת ישראל כזו המייצגת את מחנה הימין, ואולי משום כך נראה לה שאין צורך בגופי ימין נוספים שיציגו עמדות התומכות בהדחת היועמ"שית? עו"ד גור מפתיעה בתשובתה ואומרת: "ממשלת ישראל לא מיוצגת בהליך הזה, כי היועמ"שית לקחה לעצמה את הסמכות לקבוע מתי יהיה ייצוג ומתי לא, ועל ידי מי. יש כעת מחלוקת בסוגיית הייצוג ובפועל כעת אין ייצוג בהליך הזה לממשלת ישראל".
"אנחנו בסיטואציה הזויה. לא יכול להיות מצב שבו בית המשפט יקבל החלטה כזו שמקעקעת את יסודות הדמוקרטיה שנותנת זכות עמידה ופתחון פה לכל אחד מהצדדים. דלתות בית המשפט נסגרו בפנינו. ההליך מתבצע במעמד צד אחד".
בנימוקי בית המשפט לדחות את בקשתה של גור נאמר ש"בשים לב לטיב השאלות שבמחלוקת, לשיקולי יעילות ולנוכח ריבוי העתירות ובעלי הדין לא ראינו לנכון להורות על צירוף צדדים נוספים", וגור תוהה אם ריבוי צדדים היא עילה ראויה לדחיית מחנה שלם בישראל מלהשמיע את קולו בבית המשפט. "אנחנו הרי יודעים שמדובר בעתירות פוליטיות ולא מדובר בעניין משפטי. אלו עתירות פוליטיות שכל מטרתן לחבל בעבודת הממשלה ובמדיניות שלה. לא יכול להיות שבית המשפט ייתן לזה יד. הדבר הזה הוא האסון שאנחנו מבקשים להימנע ממנו. החלטות כאלה מעמיקות את הקרע בעם ומקרבות אותנו למשבר חוקתי מסוכן".
באשר לצעדים הבאים, אומרת עו"ד גור כי ישנם כמה צעדים שניתן לנקוט, אולם עדיין לא התקבלה ההחלטה לפעול ובאיזה דרך. "אולי יינקט עוד שלב, אבל התחושה היא שאנחנו טוחנים מים. לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ יש אג'נדה שמקדמת את ההחלטות שלו והאג'נדה הזו לא מתיישבת עם התפיסה הימנית ועם זכויות אדם, ולכן התחושה היא שזכויות האדם נרמסות. אנחנו פונים ומגישים בקשות אבל התחושה היא שפסקי הדין כבר מוכתבים מראש. עם זאת, אין לנו כעת כלי אחר כדי לנסות ולהציל מעט מזכויות הייסוד שלנו".