איתן מאיר סבג עם חבריו לישיבה
איתן מאיר סבג עם חבריו לישיבהצילום: ללא קרדיט

איתן מאיר סבג, תלמיד ישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה, נפצע קשה בתקרית שהתרחשה בתחילת החודש שעבר בחאן יונס שבדרום רצועת עזה.

משפחתו ורבני הישיבה קראו אז לציבור להתפלל לרפואתו. היום, כחודש לאחר הפציעה, סבג מתאושש ומשתף בתחושותיו.

"חוויתי כל כך הרבה ניסים מיום הפציעה שלא ניתן לחשוב לרגע שהקדוש ברוך הוא עזב אותי", הוא אומר, "עצם העובדה שאני יכול לדבר היום היא נס. תודה לכל מי שהתפלל עבורי".

סבג נפצע באירוע שבו הטנק שלו ושל חבריו, בהם סמל אסף זמיר הי"ד שנפל באותו אירוע, נפגע ממטען. הם שירתו בעוצבת 'ברק', גדוד 53 בשריון.

לדבריו, "מחבל הטמין מטען מאחורי הטנק שלנו. המטען התפוצץ, ושני פגזים שהיו בתוך הטנק נשרפו, אך למרבה המזל לא התפוצצו. מהעשן והלהבות בתוך הטנק, התעלפתי ונשמתי את כל העשן. אחרי כמה דקות המ"פ שלי חילץ אותי מהטנק, תוך כדי חילוץ הוא נורה בבטן על ידי מחבל ואת החילוץ סיימו החובשים של הגדוד. בשלב הזה כבר לא נשמתי. האירוע קרה באזור 8:00 בבוקר, תוך 40 דקות כבר הייתי בסורוקה, ושם הייתי מונשם ומורדם עוד כארבעה ימים".

כיום, מספר סבג, הוא ממשיך בהליך שיקום אינטנסיבי: "אני עובר אינהלציות שלוש-ארבע פעמים ביום כדי לשקם את הריאות וגם פיזיותרפיה. אני עדיין לא בשיא הכושר, אבל זה בהחלט שיפור". בנוסף לפגיעה בריאות, סבג נפצע גם בידו ועבר השתלה לשחזור העור.

למרות הפציעה הקשה, סבג מספר כי מלכתחילה כלל לא היה אמור להימצא בטנק: "רק אחרי שהתעקשתי עם המפקדים לחבור ללחימה נכנסתי לעזה. הייתי חודש בתפקיד, צוות תגבור בגדוד".

את הכוח להתמודד עם הפציעה הוא מייחס לתשתית הרוחנית שקיבל בישיבת ההסדר: "התמיכה הרוחנית שקיבלתי בישיבה לפני הגיוס, נתנה לי את הכוחות להתחזק ולהסתכל על הפציעה שעברתי מתוך אמונה שלמה ושליחות גדולה. גם לפני הגיוס ובתוך הלחימה. בשבועיים שלפני הפציעה הרגשתי עוצמת הקדושה, שם בעזה. אחרי אירוע כזה החיים וההסתכלות משתנים. האמונה תופסת מקום בצורה מוחשית והחיבור נעשה עם משמעות גדולה יותר".

לדבריו, "אני גאה בשירות שלי, בחיבור לישיבה ולתורה הקדושה ואוהב את ארץ ישראל. ואני מאחל לעם שלנו שלא לשווא נפצענו ולא לשווא חברים שלנו נפלו. שנזכה לניצחון מוחלט".

ראש ישיבת ההסדר אור וישועה, הרב ידידיה זייני, התייחס לדבריו ואמר, "איתן יחד עם חבריו התגייסו לצבא בעת מלחמה, כהמשך ישיר ללימוד התורה בשקידה רבה בישיבה. על אף הסכנות הגדולות הכרוכות בכך, הם בחרו להתגייס ללחימה בעזה ובכל מקום שידרשו לו. והכול מתוך אמונה גדולה שזוהי כרגע ההזדמנות להביא לידי ביטוי מעשי את אותם עקרונות חשובים אותם למדו בישיבה: מסירות נפש למען עם ישראל, ולמען ארץ ישראל".

"אנו תפילה שאיתן יזכה לרפואה שלמה בקרוב, יחד עם כל החיילים הפצועים. ונזכה בעזרת ה' שגם המנהיגים הצבאיים והפוליטיים יפעלו מתוך אותם מניעים נשגבים של חיילינו הגיבורים. רק כך נוכל לנצח בקרוב את כל אויבינו".