הכבוד הראוי - והביקורת ההכרחית

ראשי מערכת הביטחון

אתייחס לנושא שלא קל לעסוק בו - היחס לראשי מערכת הביטחון. הנושא טעון ומורכב מפני שכל אחד מראשי מערכת זו הקדיש שנים רבות מחייו לאחד התפקידים החשובים והמקודשים ביותר - ביטחון ישראל, ופגיעה בכבודו עלולה להיגרר לפגיעה בכבוד התפקיד המקודש שלו. עם זאת, ככל מערכת, גם מערכת הביטחון צריכה לעמוד בפני ביקורת, וראשיה חייבים לשתף פעולה עם הביקורת גם כשהיא נוקבת. ביטחון ישראל תלוי בכך.

בפועל, למרות תקציבי העתק וכוח האדם האיכותי שעמדו לרשותה, מערכת הביטחון כשלה בהבנת האויב שהפתיע אותה בשמחת תורה תשפ"ד. ובמשך קרוב לשנתיים לא הצליחה להכריע את החמאס. יתכן שרבים במערכת הביטחון גם לא מבינים שמבחינת האויב הערבי, מצב זה נחשב כניצחון לחמאס, ומעודד את כל שונאי ישראל לתכנן את המערכה הבאה נגדנו על כל הכרוך בכך, ובינתיים פוגעים במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, ומערערים את ביטחונם של יהודי העולם.

הפנסיות הלא חוקיות

בתוך כך, במשך שנים, הרמטכ"לים עברו על החוק, ותוך הסתרת העניין מהחשב הכללי, הוסיפו במשך שנים כ-17%, על תשלום הפנסיות הניתנות כחוק. תוספת זו מגיעה לסך 1.7 מיליארד שקלים לשנה. גם בלא תוספת זאת, הפנסיה של יוצאי צה"ל גבוהה פי חמישה לערך מהפנסיה המקבילה בשירות המדינה. עוד צריך לציין, שרק עשרים אחוז ממקבלי הפנסיה הצבאית שרתו כלוחמים.

לאחר שהתגלה הדבר, נתבעו ראשי המערכת לבטל את התוספת ולהחזיר את הכספים שניתנו שלא כחוק או לחילופין להסדיר את התוספת בחוק. לשם כך הגישו בקשה לוועדת חוץ וביטחון להגיש לכנסת חוק שיאשר תוספת זאת.

כאן מגיעה חובתם של חברי הכנסת, נציגי הציבור, לסרב לבקשתם, ולעצור מיד את התשלומים הנוספים שלא כחוק.

להתנגד להעלאת שכר בעת כישלון

הנחת יסוד בכל מערכת, שאחר הצלחה מתגמלים את העובדים ומשפרים את שכרם, ואחר כישלון מפחיתים שכר, או לכל הפחות לא מעלים אותו.

יתירה מזו, נציגי מערכת הביטחון לא שיתפו באמת את חברי ועדת חוץ וביטחון בדיווחים על מה שקורה ועל ההיערכות לעתיד. כששאלו אותם שאלות קשות, עשו את עצמם נעלבים וסירבו למלא את חובתם ולענות כראוי. כך גם נהגו כלפי שרים בממשלה. לעיתים אמרו חצאי אמת ואולי אף שיקרו ממש. שום מנוף לחץ לא היה עליהם. עד שגם ראש הממשלה נאלץ לומר, שצה"ל שייך למדינת ישראל ולא מדינת ישראל לצה"ל. כך קורה עתה לגבי מינוי הבכירים בצה"ל, כאשר הרמטכ"ל מנסה לנטרל את שר הביטחון, נציג הציבור, מהשפעה על המינויים שיעצבו את דמותו של צה"ל לשנים הבאות.

נוכח מצב זה, החובה הבסיסית של חברי הכנסת, נציגי הציבור, שלא לאשר את התשלומים הלא חוקיים. רק לאחר שנזכה בעזרת ה' לניצחון מובהק, ויהיה ברור שמערכת הביטחון תיקנה את עצמה, ומוכנה לקבל עליה לפעול בנאמנות בשליחות הציבור, יהיה מקום לדון ברצינות בכל מערכת הפיקוד והשכר הצה"לית. לשקול האם נכון לאשר העלאות או שמא צריך לקצץ, כאשר הדיון לוקח בחשבון את כל הצרכים הביטחוניים.

מרכיב מרכזי בחשבון הנפש שמערכת הביטחון צריכה לעשות, הוא ההצמדות לחוק ולמטרות הצבא, ולא לפעול על פי דעת הקהל העולמית בתקשורת ובאקדמיה. אישור פעולה לא חוקית שהתקיימה במשך שנים רבות, רק תחריף את מחלתה של מערכת הביטחון.

בשלב הראשון, קבוצת חברי כנסת מוועדת חוץ וביטחון בהובלתו של ח"כ עמית הלוי, סירבו לאשר את העלאה הלא חוקית. אולם ראשי מערכת הביטחון לוחצים מאוד. נקווה ששליחי הציבור, ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי ועדת חוץ וביטחון, ימלאו את תפקידם ולא יאשרו את הגדלת הפנסיה תוך המשך הזלזול בחוק ובנציגי הציבור.

חיילנו הקרביים

בתוך כך, לא ניתן שלא לבטא צער, כאב ותסכול על היחס של ראשי המערכת הצבאית לחיילינו הקרביים, שמחרפים את נפשם על הגנת העם והארץ בחיל רגלים ובשריון. בעיקר משרתי המילואים. הציוד הצבאי שלהם לקוי, וחיילים יקרים וקדושים נפגעים בעקבות זאת.

איך יתכן שלא נמצא התקציב לכך. שנתיים בלבד של הסבת תשלומי הפנסיה הלא חוקיים לכך, שהיו עולים לסך של כ-3.5 מיליארד, היו מאפשרים לצייד את חיל הרגלים והשריון בכל הנדרש.

להכפיל את משכורתם

צריך לתקן את היחס לחיילי המילואים הקרביים שמסכנים את נפשם עבור כולנו. צריך להכפיל את משכורתם של כל המשרתים מתחילת המלחמה ועד היום בחזית. אך צריך לשים לב שוב פעם, שלא יתנו את רוב התקציב למי שאינם זכאים לכך. הכפלת השכר ראויה לחיילים שסיכנו את נפשם, רק לאלה ששירתו בעזה ובמקומות שבהם נהרגו ונפצעו חיילים, ולא לחיילים ששירתו בעורף או בתפקידי שמירה בשאר החזיתות, למרות תפקידם החשוב. זו החובה של כולנו כלפי החיילים הקרביים הקדושים במילואים ובסדיר.