שירות התעסוקה
שירות התעסוקהצילום: באדיבות שירות התעסוקה

שירות התעסוקה פרסם היום (ראשון) כי בחודש יולי עמד מספר דורשי העבודה על כ־212 אלף - ירידה של כ־12.5% בהשוואה לחודש יוני.

עם זאת, בשירות מבהירים כי כ־25 אלף מתוכם הם עובדים שיצאו לחל"ת במהלך מבצע "עם כלביא" והוכרה זכאותם לדמי אבטלה רק ביולי. לפיכך, מספר דורשי העבודה בפועל מוערך בכ־187 אלף. עוד נמסר כי גם החודש נותר מספר תובעי הבטחת ההכנסה נמוך מ־40 אלף.

הנתונים מצביעים על ירידה ניכרת ברוב ערי ישראל - ממוצע של כ־13.5% - כאשר אילת בולטת עם ירידה של 27.7%. מנגד, בערים אום אל־פחם ורהט נרשמו עליות במספר דורשי העבודה.

מניתוח הנתונים עולה כי מספר תובעי האבטלה ירד ביולי ב־14.3% לעומת יוני, בעוד שמספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד בשיעור מתון של 2.2% בלבד. בחלוקה לגילאים ניכרת ירידה בשיעור הצעירים (עד גיל 34) ל־31.4%, ועלייה בשיעור דורשי העבודה בגילאי הביניים (35-54) ובקרב בני 55 ומעלה. מבחינה מגדרית, הירידה בקרב נשים הייתה גדולה יותר - 17.6 אלף לעומת 12.7 אלף גברים - אולם שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה ל־58.8%, גבוה ב־3.8% לעומת יולי 2024.

גם בבחינת ההתפלגות החברתית־כלכלית ניכרת מגמה: ירידה באשכולות הגבוהים, יציבות באשכולות הביניים ועלייה באשכולות הנמוכים. לעומת זאת, בהשוואה לשנה שעברה נראית תמונה הפוכה - עלייה באשכולות הגבוהים והביניים לעומת ירידה באשכולות הנמוכים, תוצאה של התגוונות סוציולוגית מתמשכת בשוק העבודה.

בניתוח לפי משלחי יד, כמעט בכל התחומים נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים, על רקע מבצע "עם כלביא" ופיטורי הקיץ. הפגיעה החדה ביותר נרשמה בענפים רגישים: גננים ומגדלי גידולים (עלייה של 182.5%), עובדי ספורט וכושר (144.6%), מטפלים בילדים וסייעים (143%) ומורים בחינוך העל־יסודי (83%).

בערים הגדולות - מעל 40 אלף תושבים - מובילות שיעורי דורשי העבודה מודיעין עילית וביתר עילית, ואילו השיעורים הנמוכים ביותר נרשמים בערים חזקות יותר כמו רעננה, כפר סבא ורמת השרון.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש, אמרה: "גם החודש שוק העבודה הישראלי הוכיח יכולת הסתגלות והתאוששות מול אתגרי החירום ולאחריהם. יחד עם זאת, שתי נורות אזהרה עולות מהנתונים - פיטורי הקיץ שפוגעים בזכויות וביציבות העובדים, וכן התגוונות הרכב דורשי העבודה המעידה על היחלשות הקבוצות החזקות. ייתכן שמדובר בסימן ראשוני להשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה".