במאמרו האחרון טען הרב דניאל שילה באתר ערוץ 7 כי תביעת החרדים לשחרר את כלל הציבור החרדי מגיוס לצה"ל, גם במלחמת מצווה, נטולת בסיס תורני.
לדבריו, גם לומדי התורה אינם פטורים ממלחמת מצווה, כשם שאינם פטורים ממצוות אחרות. כהוכחה ציין הרב שילה למכתב שפורסם בתש"ח, שיוחס לרב שלמה יוסף זוין זצ"ל, ולדבריו "הופרכו כבר אז כל טענות הפטור על ידי תלמיד חכם מגדולי הבקיאים".
ברצוני להתייחס לייחוס המכתב לרב זוין. כידוע, בשנת תש"ח התעורר פולמוס גדול בשאלת גיוס בני הישיבות. רוב גדולי התורה החרדים, ובכללם הגרי"מ חרל"פ, גדול תלמידי הראי"ה קוק וממשיך דרכו, התנגדו בתוקף לגיוס בני ישיבות.
לעומתם עמד הרצי"ה קוק, שסבר כי יש לגייס את כולם. בתוך הוויכוח פורסם בירושלים מכתב בעילום שם ובו ביקורת חריפה על מתנגדי הגיוס. חמש שנים מאוחר יותר יוחס המכתב לרב זוין, ומאז משתמשים בו בציונות הדתית כהוכחה חותכת לעמדת חובה בגיוס.
אלא שישנן ראיות רבות המוכיחות כי הרב זוין לא היה מחברו:
א. עדות משפחת הרב זוין
באתר מיוחד אסופת מאמרים-מאסף תורני מכתביו של הרב זוין המוקדש לתורתו של הרב זוין ומנוהל ע"י ניניו של הרב זוין נכתב כך:
"בעקבות פניית רבים בדבר שאלת המכתב משנת תש”ח, שכותרתו “לשאלת הגיוס של בני הישיבות” האם הרב זוין כתבו? הרי התשובה היא : לא. אין דרכו של הרב זוין לכתוב מאמרים בעילום שם. ובפרט שאין דרכו להשתלח בתלמידי חכמים. וכשהביע את דעתו בצורה מפורשת בנושא - הרי התנגד מפורשות לגיוס של בני הישיבות. (מובא במאמר במכללה האקדמית הרצוג, (26/6/24).
ב. נאומו במועצת הרבנות הראשית
בנאום שנשא הרב זוין ב'מועצת הרבנות הראשית' בתשל"ג, לאחר החלטת הועידה הארצית של ועדת המפד"ל, לדרוש את גיוס בני הישיבות לצבא, תקף הרב בחריפות את ההחלטה הזו, וז"ל:
"דבר נפל בישראל. ודבר חמור מאוד. בועידה הארצית של המפד”ל הוחלט ברוב דעות גדול לדרוש את גיוסם של בני הישיבות לצבא. את אשר לא העז לעשות ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ואת אשר לא העזו כל ראשי הממשלה ומאז ועד הנה ועד בכלל. ואת אשר לא ההינו לעשות כל שרי הביטחון שלנו מאז ועד עתה ועד בכלל. הרהיבו עכשיו חברי ועידת המפד"ל. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה.
זהו שאמר הכתוב (זכריה י"ג, ו'): "ואמר אליו, מה המכות האלה בין ידיך? ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי". כן, בית מאהבי! אשמנו מכל עם בושנו מכל דור. אף אומות העולם יודעות שלתלמידי הישיבות יש לתת דחיה לגיוס כל משך זמן לימודם בישיבה. כך נוהגת ארצות הברית, מקום הריכוז היותר גדול של יהודים, וכך אף במדינות אחרות. להחלטה זו תוכל להיות השלכה שלילית ביותר אף בחו"ל. "הן בני ישראל לא שמעו אלי. ואיך ישמעני פרעה…".
הרב זוין ממשיך ומתייחס ל'ישיבות ההסדר' שהיו אז בראשית דרכם:
"ויצוין: אין לנו דבר ח"ו נגד הישיבות המיוחדות המקיימות הסדר עם הצבא. אדרבא. יישר כוחם! הם הצילו חלק גדול מן הנוער, שלולי ישיבות ההסדר היו רובם הולכים לרעות בשדות אחרים לגמרי. אבל אין מצווה מכבה עבירה. אין לזה עניין לישיבות הגדולות, בהן מקדישים התלמידים את כל זמנם ומרצם ללימוד התורה ברמה גבוהה. ביחס לישיבות הגבוהות אנו אומרים: אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!"
ג. עדות הרב שאר ישוב כהן
בספר אוזר גבורה (עמ' 20 בהערה 14) להרב שי הירש, דן הרב לגבי זיהוי מחברו של המכתב בעילום שם. הרב הירש הביא את דברי הרב שאר ישוב כהן, שלכאורה יישב את ה'סתירה' הזו, והעיד אודות עמדתו השלמה של הרב זוין בסוגיה, וכך כתב: "בתשובה לשאלתו - בזמנו דיברתי עם מו"ר הגאון הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל והוא אמר שהוא מתנגד לכפייה על בני הישיבות ללכת לצבא, אבל לא התנגד לשילוב של לימוד תורה עם שירות צבאי בזמן אחד, מה שנקרא 'הסדר' - וההחלטה על מצבו האישי של כל תלמיד ישיבה צריכה להישאר ביד ראשי הישיבות! (מתוך מכתב המצוי בארכיון הרב שאר ישוב הכהן באדיבות מכון נזר - דוד להוצאת כתבי הרב הנזיר והרב שאר ישוב כהן)", עכ"ל הרב הירש. (דרך אגב, למה הרב שאר ישוב לא שאל ישירות את הרב זוין אם הוא כותב המאמר? אם שאל או לא, התשובה ברורה!
לסיכום - אינני רואה שום ראיה ממשית לרבני הציונות הדתית לגבי כותב המאמר, אלא רק מכל מיני דיוקים ושמועות שאין בהם הוכחות.
לעיל הבאתי את הכחשת בני משפחתו, שגם אותם רבני הציונות הדתית מביאים כראיה, שהם מאשרים שאכן הרב זוין כתב את המכתב, ומאידך בני משפחתו מכחישים!
מנאומו של הרב במועצת הרבנות בשנת התשל"ג, גם אם נאמר שבמלחמת העצמאות הוא סבר אחרת, אבל משנתו האחרונה 25 שנה מאוחר יותר, לא מותירה ספק לגבי עמדתו, ומשנה אחרונה היא הקובעת.
מדברי הרב שאר ישוב הכהן שכינה את הרב זוין 'מורי ורבי', ברור חד וחלק שהרב זוין זצ"ל "התנגד לכפיה על בני הישיבות ללכת לצבא... וההחלטה על מצבו האישי של כל תלמיד ישיבה צריכה להישאר ביד ראשי הישיבות".
לאחר דבריי דלעיל, מה שכתב הרב שילה "כל מקור שהביאו לכך הופרח כבר בתש"ח על ידי תלמיד חכם מגדולי הבקיאים, הרב זווין זצ"ל", חושבני שדווקא דבריו הופרכו, כי הרב זוין לא אמר דברים אלה, אלא דברים הפוכים ביותר, המחזקים את ההשקפה החרדית.
נ.ב - המוזר בסיפור זה, שבציונות הדתית מעדיפים להביא ראיה מרב חרדי - חבדניק, ולא מגדול תלמידי הראי"ה קוק - הגרי"מ חרל"פ, שהתנגד במלחמת העצמאות לגיוס בני הישיבות, שלדעת כולם הייתה מלחמת מצוה - עזרת ישראל מיד צר. וצע"ג.
הכותב הוא שר וחבר כנסת לשעבר מטעם תנועת ש"ס