ההחלטה האחרונה של הקבינט המדיני־ביטחוני על כיבוש עזה אינה מהלך צבאי בלבד, אלא צעד בעל משמעות עמוקה הרבה יותר - בשדה הרעיוני.
ישראל, כמדינה מערבית ודמוקרטית, מתמודדת מול אויב שאינו פועל על פי אותם כללים: לא מוסריים, לא משפטיים ולא אסטרטגיים. זהו עימות אסימטרי מובהק, ואם לא נבין את כללי המשחק הייחודיים לו, נמשיך אולי לנצח בקרבות המקומיים - אך נפסיד במערכה הכוללת.
בעימות קלאסי מדינה נלחמת במדינה, צבא מול צבא, הכרעה ברורה מובילה להפסקת אש ומשם לתהליך מדיני. בעימות אסימטרי, לעומת זאת, אין לאויב צבא סדור, אין גבול ברור ואין שיח רציונלי על סיום הלחימה. מדינה מערבית דמוקרטית שואפת תמיד לסיים סכסוך במהירות, אך חמאס וחיזבאללה מתעצמים דווקא ככל שהעימות מתארך. מבחינתם ההישג טמון בהישרדות, בהנצחת מיתוס ובהטמעת תודעה, לא בהכרעה צבאית.
חמאס, למשל, אינו רואה באירועי ה־7 באוקטובר טבח אלא "גבורת עזתים". חיזבאללה אינו חולם על כיבוש נהריה אלא על יצירת תחושת מצור. עבורם זהו מאבק נרטיבי־היסטורי ולא קרב טקטי בשדה. ההבדל הזה בתפיסת הזמן, במטרות ובקודים המוסריים הוא ליבת העימות האסימטרי.
כדי לנצח במערכה שכזו, ישראל חייבת לפעול באסטרטגיה אסימטרית. המשמעות היא לא רק חיסול פיזי אלא גם חיסול סימבולי של הנהגת חמאס, שבירת הנרטיב באמצעים תודעתיים, משפטיים והסברתיים, פגיעה בתשתיות חינוך, דת ותקשורת המשרתות אותו, והטלת מחיר כבד על מדינות וארגונים המעניקים לו גב.
אם לא ניתן יהיה להשמיד את הרעיון החמאסי כליל, יש להפוך אותו לפחות לבלתי לגיטימי ובלתי פופולרי, מוקצה אפילו בתוך החברה הפלסטינית עצמה. כיום ישראל פועלת בעיקר באמצעים צבאיים - חיילים ומשוריינים - אך זו תגובה טקטית, לא אסטרטגית, ובוודאי לא אסימטרית. יש לעדכן את היוזמה באופן מתמיד, להפתיע בזירות בלתי צפויות ולמנוע את שגשוג הרעיון החמאסי.
סוגיית החטופים מוסיפה מורכבות רבה למערכה. בידיו של חמאס זהו נשק תודעתי מהותי: קלף מיקוח המאפשר לעכב מהלכים צבאיים, לכפות הפסקות אש ולפגוע בלכידות החברתית בישראל. מדובר בדילמה כואבת - שחרורם של החטופים הוא יעד מוסרי ולאומי, אך ניהול המשא ומתן חייב להיעשות בזהירות, כדי שלא יעניק לאויב הישגים אסטרטגיים ארוכי טווח.
ישראל אמנם קטנה מבחינה גיאוגרפית, אך עוצמתה התודעתית, הטכנולוגית, הדיפלומטית והמודיעינית גדולה. עליה להפוך את תומכי חמאס בעולם לשותפים הנושאים בעלות כואבת על תמיכתם. הדבר כולל חשיפת מימון הטרור מקטאר, קמפיינים משפטיים נגד אונר"א, הפעלת לחץ עקיף על ממשלות באמצעות שותפויות טכנולוגיות, ושבירת התדמית החיובית של שותפי חמאס בזירה הבינלאומית.
כיבוש עזה, במובן הזה, אינו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי במהלך רחב הרבה יותר - מהלך שמטרתו לפרק את הרעיון החמאסי, את התשתית התודעתית, הדתית והחינוכית המזינה את המאבק. הנפת דגל על בניין היא סמל, אך לבדה אינה מבטיחה הכרעה.
בסופו של דבר, הניצחון לא ייקבע רק בשטח אלא בתודעה. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לנהל עימותים אסימטריים בכלים סימטריים. רק הבנה עמוקה של מהות האויב ופגיעה מדויקת בנקודות הכאב התודעתיות, הלגיטימיות והפוליטיות שלו תוכל להביא להכרעה אמיתית.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי בכיר לניהול משברים