שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, רואה במתווה האמירויות של ד"ר מוטי קידר פתרון מדיני ראוי ונכון ליהודה ושומרון.
ביקשנו להבין את משמעויותיו המעשיות של הרעיון, לברר עד כמה המהלך ישים בהיבט הדיפלומטי והמדיני וגם אם אין מאחוריו סיכונים לא פחותים מסיכוני המדינה הפלשתינית.
"מדובר במודל ניהולי ושלטוני המבוסס על שבטים, שמסתבר שהוא המודל המצליח ביותר בעולם הערבי. כל ניסיון שלא להתבסס על שבטים מתפרק, וזה מה שיכול היה לקרות אם הרש"פ הייתה הופכת למדינה. לכן אנחנו מאמינים שמודל האמירויות הוא תחליף מצוין למדינה פלשתינית שלעולם לא תקום. העולם שואל בעד מה אנחנו, והבעד הוא מודל אמירויות, מספר שבטים שפזורים ביהודה ושומרון על פי המודל שמציע ד"ר מוטי קידר".
השר ברקת מזכיר את חברון כמודל התחלתי למהלך, כפי שפורסמו באחרונה דבריהם של נכבדי העיר המבקשים לחולל שינוי במציאות חייהם. "השייח'ים בחברון, העיר הגדולה ביהודה ושומרון, הם כאלה שרוצים לרוץ על המודל הזה. נפגשנו איתם, הם רוצים לצאת מהרש"פ ולהצטרף להסכמי אברהם. הם מכירים בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הם נלחמים איתנו בטרור ורוצים לחזור לימים שלפני האינתיפאדה הראשונה. מדובר בעיר גדולה ואני משוכנע שאחרי הצלחה בחברון נראה מופעים נוספים של ערים נוספות שירצו להצטרף למהלך הזה".
באשר לקושי של העולם להבין ולעכל את המבנה השבטי ולא המדינתי, מספר השר ברקת על מפגש שקיים עם חמישה חברי קונגרס אמריקאי, ובהם גם יו"ר בית הנבחרים, שאחרי סיור במערת המכפלה שמעו על מודל האמירויות ולמחרת נפגשו עם השייח'ים המובילים של חברון. לאחר שיח שארך מספר שעות תחושתם הייתה שיש כאן מודל שנכון וניתן לקדם אותו. לטעמו, גם אם העולם לא מכיר את המודל, תמיכה אמריקאית יכולה להוביל לשינוי תפיסתי דיפלומטי.
עוד שאלנו את השר ברקת אודות הפרסומים לפיהם מיד לאחר שנודע דבר בקשת השייח'ים החברניים להתנתק מהרש"פ, נשמעו קולות רבים מתוך חברון נגד המהלך. ברקת מצידו דוחה את הטענה וקובע כי המתנגדים הם אותם אנשי רש"פ שבחברון. "הסיבה לכך שהרש"פ מתעמרת בהם ומקשה עליהם את ידה היא כי היא מבינה שזה קובר אותה ומפרק אותה. השייחים משמעותית חזקים יותר מהרש"פ כי הם הרוב, הם גרים שם מאות שנים, הם לא רוצים לראות את המושחתים שבאו מטוניס. רוב אנשי הביטחון בחברון הם אנשי השבטים", אומר ברקת ומדגיש כי בפנינו מי שמבקשים להיות שותפים לישראל. "הם לא רואים בנו אויב אלא פרטנר עתידי. ההחלטה נתונה בידי ישראל".
בדבריו מציין השר ברקת כי לקידום המהלך הוא מקיים שיחות יחד עם בכירי ההתיישבות ואיתם הוא בוחן סוגיות שונות הנוגעות לאופן בו יהפוך המתווה לריאלי וישים. בין השאר מדובר בשאלת הביטחון, אם יהיה או לא יהיה גידור סביב האמירויות וכיוצא באלה. "המהלך מאפשר הכרזת ריבונות על יהודה ושומרון. התושבים הערבים מבינים שלשם אנחנו הולכים. כשאני יושב על זה עם זמביש, ישראל גנץ, יוסי דגן ואחרים נדע להוביל אותם לכך שיוכלו לנהל את עצמם במקומות שהם גרים ובשאר המקומות מדינת ישראל תנהל". באשר לשאלת הגדר סביב האמירויות אומר ברקת כי על כך יצטרך ראש הממשלה להכריע במו"מ מורכב, וזאת כאשר "הם רוצים להתקדם בלי תנאים מוקדמים. עם רצון טוב ותמיכה חזקה מהמחנה הלאומי נוכל להגיע מהר מאוד להסכמים".
בדבריו מעיר ברקת כי "מודל כזה מתקבל בכנסת לא רק אצל המחנה הלאומי, אלא באופן רחב הרבה יותר, כי גם מי שחושב אחרת מאיתנו מבין שהערבים בעצמם רוצים לייצר הסכם שהוא על דעתם ולא מדובר בכפייה מצידה של ישראל. יש לזה אימפקט משמעותי".
עוד העלינו בפני השר ברקת את החשש שהקמת שבע אמירויות שכאלה תהיה משמעותה הקמה של שבע מדינות פלשתיניות קטנות במקום אחת, מה שעשוי לסכן גם את ביטחונה של ישראל. לדברי ברקת "אין להם ציפייה כזו. הם מבינים שיהיה להם מחוז משטרה משלהם שיעבוד מול משטרת ישראל, והצבא והשב"כ הם שיהיו אחראים על הביטחון. הם רוצים להישען על תשתיות ישראליות בבריאות, בתעסוקה, בתיירות, מים, חשמל ועוד".
"האוריינטציה שלהם לא לאומית. הם רוצים להוציא מהחוק את חמאס ואת כל מה שהם מגדירים כ"מפלגות" ולייצר משטרה אחידה שתפעל מול משטרת ישראל וכך גם בנושאים אחרים שהם מחפשים בהם נורמליזציה עם ישראל. הם לא מאיימים עלינו. הם מכירים בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
לשאלתנו אודות האתגר או האתגרים המרכזיים שמהווים את הקושי הגדול במהלך, אומר ברקת כי האתגר הוא שאלת האיך ושאלת המתי. "בגלל המורכבות של האתגרים הנוספים שיש לישראל זה נמצא על שולחן ראש הממשלה ואני סומך עליו. תפקידי להכין את הקרקע ואת הרקע, ללבן חלק מסוגיות, לוודא שיש קונצנזוס עם חבריי לממשלה ועם אישים כמו גנץ ודגן, לראות שאנחנו מדברים באותה שפה, ולשמחתי הרבה זה קובר את הרש"פ ומנפץ או קונספציית שתי המדינות ואני מאוד אופטימי".