יוקר המחייה הוא בעיה שמטרידה את הצרכנים הישראלים. כולנו משלמים מחירים שגבוהים בעשרות אחוזים מול המקובל במדינות המערב.
הבעיה חריפה במיוחד בשווקי הדירות והמזון, אך לא מוגבלת אליהם. נשאלת השאלה האם מדובר בגזירת גורל או שניתן לעשות משהו בכדי להקל על מצוקת המחירים בישראל.
בכדי להשיב על שאלה זו יש קודם לכן להבין את הסיבות למחירים הגבוהים בארץ. ראשית, ישראל היא מה שמכונה "כלכלת אי", כלומר מדינה יקרה המוקפת במדינות בהן המוצרים והשירותים זולים באופן ניכר, אך לאזרחיה אין גישה לשווקים אלו. בהקשר זה אנחנו יכולים להביט בקנאה על העיר באזל שבשוויץ למשל. מדובר בעיר הנמצאת במדינה הסובלת, בדומה לישראל, מיוקר מחייה בולט, מהגבוהים בעולם, אך בעלת נגישות רגלית קלה ופשוטה לערי גרמניה וצרפת הגובלות בה, עד כדי כך שתייר המטייל בבאזל לא יודע מתי הוא נמצא בבאזל, ומתי עבר לוייל אם ריין (גרמניה) או לסן לואי (צרפת). כך נהנה הצרכן השוויצרי מאלטרנטיבות זולות רבות ונגישות, אשר אינן רלוונטיות לצרכן הישראלי.
בעיה נוספת היא המדיניות הממשלתית כלפי היבוא והתחרות בישראל מאז הקמתה. ממשלות ישראל השונות ראו ביבוא תחרות לייצור המקומי, וניסו להגבילו ככל יכולתן, לפחות עד שנות ה-80. מאז שנות ה-90 נפתחו מספר ענפים ליבוא, ורמת המחירים בהם ירדה באופן משמעותי, כגון ענפי ההלבשה וההנעלה. אולם ענפים אחרים, ובראשם ענף המזון, עדיין נהנים ברובם מחסמי יבוא ותחרות. כתוצאה, הצרכן הישראלי נאלץ לסבול מיוקר כמעט חסר תקדים במוצרים כמו ביצים, חלב, דבש ואחרים. בנוסף, משקל סחר החוץ (יבוא ויצוא יחד) בתוצר הישראלי נמוך מאוד בהשוואה למקובל במדינות המפותחות (כ-60 אחוז בהשוואה ל-80 עד 90 אחוזים). זוהי תוצאה נוספת של הגבלות היבוא הרבות, המכסים הגבוהים, מכסות היבוא וההגבלות הלא-מכסיות.
החששות של הממשלות בישראל מכך שהיבוא הגדל יגרום אבטלה ופגיעה בייצור המקומי התבררו כחששות שווא. שיעור האבטלה דווקא ירד בשנים שלאחר השלמת החשיפה של אותם הענפים ליבוא, ואף הושלם מעבר מעודף יבוא, ממנו סבל המשק בזמן שהיה סגור, לעודף יצוא, ממנו נהנה המשק בתקופה שלאחר פתיחתו למסחר חופשי יותר. דבר זה מלמד כי יבוא חופשי המקטין את יוקר המחייה הכללי יועיל בסופו של דבר אפילו ליצוא, היות ויוזיל גם את עלויותיו. הגמישות הרבה של המשק הישראלי ויכולת ההסתגלות הרבה שלו למשברים היא ההסבר לכך שהחשיפה ליבוא שיפרה בסופו של דבר את המציאות בשוק העבודה ואף הקטינה באופן משמעותי את האבטלה.
גם הצרכן הישראלי עצמו הוא חלק מבעיית יוקר המחייה. הצרכן שלנו מאופיין במה שהכלכלנים מגדירים כ"גמישות מחירים נמוכה יחסית", כלומר עליות המחיר לא גורמות לו להקטין באופן משמעותי את הביקוש שלו למוצרים המתייקרים. הצרכן שלנו נאמן למותגים, אותם הוא רגיל לרכוש, דבר המשכנע את היצרנים בכדאיות העלאות המחיר התכופות.
רק שילוב בין מדיניות ממשלתית שתתעדף תחרות ופתיחות ליבוא תוך ביטול מכסים ומכסות יבוא, ביטול תופעת היבואן הבלעדי, ביטול הפטורים מחוק התחרות (הגבלים עסקיים) לענפים שלמים יחד עם צרכנות נבונה יותר (גמישות מחיר גבוהה יותר מצד הצרכן) תוכל להוביל לירידה ניכרת ביוקר המחייה בישראל. יש להבין שהדבר בהחלט אפשרי, וכי יוקר המחייה אינו גזירת גורל.
הכותב הוא ראש מסלול לימודי מנהל עסקים במכללה האקדמית אשקלון