לסמוטריץ' ובן גביר לא אכפת. לא אכפת להם מחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, כשהם קוראים ללא הרף להמשך המלחמה עד למיטוט החמאס.
כאילו חיילי צה"ל הם שכירי חרב שאפשר לקנות אותם בחופשות ונקודות מס. הם לא יגידו מילה על המשפחות הכורעות תחת הצו, על נשותינו העייפות, ילדינו שהשארנו בבית. הם רק יגידו שאין מה לעשות, זה המצב.
לא אכפת להם שממובילי הציבור החרדי יוצאת קריאת סירוב מוחלט לגיוס. שהם מפנים גב לציבור הדתי לאומי שהקריב כל כך הרבה, ולזרוק את כל ערכי ה"תורה ועבודה" לפח, ללא היסוס. לרוטמן עולים העצבים רק מהשמאל וממערכת המשפט.
אוהד טל ממליץ בראיון למי ש"עייף ורך הלבב" שיתרענן ויצא שבת. למפלגה שנושאת את שם הציונות הדתית פשוט לא אכפת.
לאריה דרעי לא אכפת. לא אכפת לו מהציבור המשרת, ממשפחות שכבר שכחו איך לישון. אכפת לו מהחרדים לומדי התורה דבר ראשון. ובעיקר על אלה החרדים שלא לומדים, שלא יגלו רפיון. גולדקנוף פרש כבר מוקדם יותר מהממשלה. הוא טוען שזה בגלל נתניהו וחוק הגיוס, אבל האמת הוא דואג לאמא חרדית, שלא ישנה בלילה מפחד שהבן שלה יתגייס ויחזור ח"ו בשאלה. דרעי דואג ל"מעיין החינוך התורני", גפני ל"חינוך העצמאי", ושבעיקר אף אחד שלא יסטה מהוראות הממסד הרבני. כנציגי ציבור של חברה ש"נלחמת על ערכיה", נוח להם יותר לשמור על עסקניה. אנו רצים והם רצים. לגפני, לגולדקנוף, לדרעי בעוד מדבר ככה שולח אותנו להילחם מהקבינט, פשוט לא אכפת.
לבנימין נתניהו גם לא אכפת. הוא עוד לא החליט מה הוא חושב על גיוס ושוויון בנטל, הוא עסוק בניצחון המוחלט. בפעם הנדירה ששמעו אותו מדבר על החוק זה היה בשיחה עם הרב הירש בטלפון, בשיחה בה נחשף הכל. הוא אמר לו שם באנגלית-עברית שייתן לו הרב קצת קרדיט בשמירה על עולם התורה, ושהוא נפטר מכל מי שהיווה מכשול. את הדברים של דרעי שהוקלטו הוא טען שהוא לא שמע והדברים לא נאמרו כנראה. וכשהשקר כל כך בוטה, האמת מה יהיה עליה? האם לנתניהו מתישהו יהיה אכפת מאיתנו או ממנה?
לצערי, גם לחלק לא קטן מרבני המגזר דתי לא כל כך אכפת. חלק מהרבנים שחינכו אותנו, שחיזקו אותנו, לא נשמעים כל כך עכשיו. האמת, אני לא זוכר כבר יותר משנה שראיתי או שמעתי על רב בא לחזק איזה מוצב. משיחות שערכתי ביוזמתי עם כמה מהם, הם היו מכילים ותומכים. הם הדגישו לי שאני ממש אחלה, המאבק חשוב, אבל לשמאל, לקפלן, לפרוגרס, לבג"ץ, לאהוד ברק, לג'ורג' סורוס ולכל מי ששלח אותי אין להם ממש הכלה, ככה הם מאמינים. אבל אתה אחלה! שכוייח! תהיה חזק ובהצלחה! - ככה לרוב נגמרת השיחה. באמת מה כבר ביקשתי. כמו פעם, קצת תמיכה.
אבל יש כאלו שכן אכפת להם - עם ישראל, כציבור בכללותו. כמעט מכל הגוונים והדעות. הגיע להתנדב ולהוכיח שאפשר לעשות. שמעתי באוזני על חיילים חילונים רווקים שהתארגנו להחליף דתיים חרד"לים מרובי ילדים, שילכו קצת להתאוורר בחגים. חיילים עם דעות שונות שממש אוהבים להתווכח, לא נתנו לוויכוח להפריע להם לעבוד יעיל יחד מאותה שבת עד עכשיו, ולנצח. והדוגמאות רבות ליריעה, אז רק אגיד עוד פעם אחת - תודה לעם ישראל, שקיבל על עצמו מנהיגות ושלקח אחריות, כשלמנהיגיו לא היה אכפת.
הכותב ממובילי פורום המילואימניקים הדתי לאומי, נשוי+2 מירושלים מט”ק עם למעלה מ-300 ימי מילואים