מפקד פיקוד הדרום, האלוף יניב עשור, פרסם לפני כניסתו לתפקיד מאמר מקיף בכתב העת מערכות, שבו ניתח את יחסי צה"ל והחברה הישראלית לנוכח מחדל 7 באוקטובר. עשור מתאר במאמרו את כשלי מערכת הביטחון, את משבר אמון הציבור בצה"ל ואת הסכנות שבפוליטיזציה ובשחיקה בכוח האדם.
"מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת 'חרבות ברזל' הנמשכת מאז, הובילו למשבר אמון של החברה הישראלית בצה"ל, בדגש על הפיקוד הבכיר; משבר שחלחל פנימה לשורות הצבא", כתב עשור.
לדבריו, "בלב הקונספציה עמדה התחושה של ראשי מערכת הביטחון והצבא, כי יש בעיית חוסן בחברה הישראלית שאינה מסוגלת לשאת את מחירי המלחמה. לכן התגבשו תפיסות ש'עוקפות' את הבעיה, כאלה שאין בצידן מחיר כדוגמת עליית קרנה של הלחימה המבוססת על עליונות מודיעינית ועל אש מנגד; ומכאן, דחיקתו של התמרון היבשתי".
במאמרו מצביע עשור על תרומתו ההרסנית של רעיון "צבא קטן וחכם": "רעיון 'צבא קטן וחכם' הוא ביטוי מובהק נוסף לקונספציית כוח האדם. ביטויים מעשיים לרעיון זה אפשר לראות בהחלטת הממשלה לקצר את משך השירות מ-36 חודשים ל-30 חודשים, בסגירת יחידות וחטיבות, בעיקר בצבא היבשה, ולעומתם הגדלה ביחידות מודיעין, סייבר, הגנה".
הוא מדגיש כי "היקף המלחמה, משכה, לקחיה והאתגרים הביטחוניים שלפנינו, מחייבים אותנו לגישת 'צבא גדול, חכם, מאומן, מצויד ומתוקצב'".
האלוף סוקר בהרחבה את השחיקה באתוס הלוחם בצה"ל. לדבריו, "אתוס הלוחם שבא לידי ביטוי בתפיסת 'כל בחור וטוב לנשק', נשחק על ידי אתוס 'שירות משמעותי' וטכנולוגי". הוא מציין כי "מול אמירת תהילים 'לא ינום ולא יישן שומר ישראל' הוטמע בצה"ל 'שבוע הדממה' פעמים מספר בשנה", ואף הזכיר כי "ביחידה טכנולוגית מובילה המתחרה בעולם ההייטק, פיתחו תפיסת שירות דומה, שבה עודדו יציאה מוקדמת לבית במהלך השבוע, שקיבלה את השם 'שלישי אישי'".
במישור יחסי צה"ל והחברה, עשור מתריע מפני הפוליטיזציה שפגעה בלכידות הצבא ובאמון הציבור: "החברה הישראלית נמצאת בתהליך ארוך של בירור זהות ומחלוקת חברתית עמוקה. שלא בטובתנו, צה"ל משמש כזירת תחרות בין אג'נדות פוליטיות ואידיאולוגיות שונות, שהתעצמו בשנים האחרונות ופגעו בצה"ל מחד גיסא, ובאמון הציבור מאידך גיסא".
הוא מתייחס גם למעמדם של אנשי המילואים וכינה אותם "המיעוט המשרת": "מציאות שלפיה אין שוויון בצד החובות, אבל לא מתקיימת העדפה בולטת למשרתים בצד הזכויות - יוצרת אפליה מסוכנת של המיעוט המשרת". לדבריו, יש להגדיל באופן ניכר את ההוקרה, התגמול והעדיפות למשרתי המילואים על פני מי שאינם משרתים.
בנושא גיוס חרדים כתב: "במציאות הקיימת והמתהווה, גיוס חרדים הוא צורך ביטחוני מובהק. היכולת לשלב חרדים בצה"ל, דרכם לפתח את האחווה החברתית כמו גם ערכים נוספים היא הזדמנות היסטורית שאנו נדרשים למצות עד תום".
האלוף סיכם את מאמרו בקביעה נחרצת: "המלחמה הרב-זירתית, שאנו נמצאים בה החזירה מחדש את סוגיות הביטחון לקדמת הבמה, ובעיקר את ההכרה בצורך בצבא גדול, חכם, מצויד ומתוקצב, שאפשר לשים בו את מבטחנו. על כן נכון לבסס את האתוס של אומה מגויסת ולא נבחרת משרתת".