מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה: כסף שימש כאמצעי תשלום בארץ ישראל כבר לפני כ־3,600 שנה - כ־1,500 שנה לפני המצאת המטבעות הראשונים. לאורך תקופה של כ־1,500 שנה מילא הכסף תפקיד כלכלי מרכזי, שהלך והשתנה עם הזמן.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of World Prehistory, מבוסס על ניתוח שיטתי של עשרות מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל שהתגלו באתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ. "הממצאים מראים כי למרות שלא היו מטבעות, כסף שימש כאמצעי תשלום שוטף, נשמר לצורך עסקאות עתידיות - הן בידי מוסדות והן בידי אנשים פרטיים", מסבירה ד"ר צילה אשל מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, עורכת המחקר.
לדבריה, השימוש הרציף בכסף לאורך מאות שנים מעיד על קיומה של מערכת כלכלית מבוססת, שהתפתחה בהדרגה וכללה גם תקופות של שינוי, התאמה ואף זיוף.
במזרח הקרוב הקדום השתמשו בכסף כאמצעי תשלום כבר באלף ה־3 לפנה"ס, בעיקר במסופוטמיה, אנטוליה וסוריה. בארץ ישראל, שאין בה מקורות טבעיים של כסף, נמצאו עשרות מטמונים מתקופות הברונזה והברזל. במשך שנים סברו החוקרים כי מדובר בעודפי מלאכה של צורפים, מצבורי מתכת גולמית או מנחות יסוד. ד"ר אשל ביקשה לבדוק האם מטמונים אלה שימשו בפועל כאמצעי תשלום על בסיס משקל - ומה ניתן ללמוד מהם על הכלכלה המקומית.
במסגרת המחקר נבחנו עשרות מטמונים מהמאות ה־20 עד ה־6 לפנה"ס. כל מטמון נותח לפי מועד ההטמנה, סוג המבנה שבו נמצא, ההקשר החברתי והכלכלי ותכולת הפריטים - בהם מטילי כסף, תכשיטים שבורים וחתיכות מתכת שנשמרו לפי משקל. בנוסף נערכו ניתוחים כימיים מדויקים ל־230 פריטים מ־19 מטמונים, במטרה לזהות את הרכב המתכת, לאתר תוספות כמו נחושת וארסן ולעקוב אחר שינויים בטוהר הכסף לאורך התקופות.
מהממצאים עולה כי כבר במאה ה־17 לפנה"ס החלו בארץ ישראל להשתמש באופן שיטתי בכסף כאמצעי תשלום - מוקדם יותר מאשר במצרים או ביוון. המטמונים הקדומים ביותר שנמצאו בשילה ובגזר מעידים על שימוש בכסף נשקל למסחר. בתקופת הברונזה המאוחרת עברו זמנית לשימוש בזהב, אך מן המאה ה־13 לפנה"ס חזר הכסף לשמש כאמצעי תשלום עיקרי.
מהמאה ה־12 לפנה"ס ניכרת עלייה במספר המטמונים, בתפוצתם ובכמות הכסף שבהם - מגמה המלמדת על התבססות כלכלת שוק הנשענת על כסף. בעוד שבתקופות קדומות נטמן הכסף בעיקר במבני ציבור, בתקופת הברזל נמצאו מטמונים גם בבתים פרטיים - עדות לשימוש יומיומי בקרב האוכלוסייה. ברבים מהמטמונים התגלו פריטים שבורים או חתוכים, עדות ברורה לכך שלא נועדו כתכשיטים אלא כאמצעי תשלום בפועל.
הניתוח הכימי חשף כי בתקופות הקדומות היה הכסף טהור יחסית, אך מהמאות ה־12-10 לפנה"ס החלו להופיע סגסוגות מעורבות בנחושת וארסן - לעיתים כהוזלה או הסוואה של ירידה בטוהר, ולעיתים כזיוף מכוון.
לדברי ד"ר אשל: "המטבעות הראשונים הומצאו רק במאה ה־7 לפנה"ס, אבל עקרונות של מערכת מוניטרית פעלו כאן מאות שנים קודם לכן - עם סטנדרטים של אחידות, שליטה בערך ואף תופעות של זיופים. השימוש הרציף בכסף מצביע על כלכלה מתקדמת שהתפתחה מתוך החברה עצמה".