מעיין אליעז, אביו של תומר אליעז-ערבה ז"ל שנרצח בקיבוץ ניר עוז בטבח 7 באוקטובר, מתראיין לראשונה מאז אותו יום נורא.
דבריו נוגעים ללב, מלאים בכאב על האובדן - ובתחושת החמצה שממשיכה ללוות אותו.
"תומר הופיע בסרטון הלייב המזעזע של חמאס", מספר מעיין אליעז לכאן חדשות. "בהתחלה לא הבנתי - חשבתי שאלו חיילים. רק כשראיתי לעומק הבנתי את הזוועה. הכול התהפך לי באותו רגע".
הוא עצמו היה באותה שבת בקיבוץ מפלסים. הוא מתאר כיצד הרגיש דחף עז לרוץ לניר עוז כדי לנסות להציל את בנו. "רציתי לזרוק הכול ולרוץ לשם. אני מכיר את השטח, אמרתי לעצמי שאצליח להגיע. אבל לא עשיתי את זה. זה אוכל אותי עד היום - למרות שידעתי שגם אם הייתי רץ, לא הייתי חוזר".
תומר התגורר עם אימו דקלה ז"ל ובן זוגה נעם אליקים ז"ל, שנרצחו אף הם באותו בוקר, ועם בנותיו של נעם - אלה ודפנה, שנחטפו לעזה ושוחררו בעסקת החטופים במאי 2024.
לדברי האב, מתחקיר צה"ל עלה כי תומר נהרג ככל הנראה מירי בשוגג של כוחותינו שפעלו בקיבוץ. "מעבר לסרטון של חמאס, לא ידענו מה בדיוק קרה. רק כשאלה ודפנה שוחררו הן סיפרו לנו חלק מהאירועים. אחר כך למדנו בתחקיר היכן תומר נהרג ואיך. קשה להכיל את זה".
אבל גם ברגעי האימה - תומר ניסה לעזור לאחרים. "הוא עשה הכול כדי לעזור - גם לאחותה של דקלה וגם לשכנים, משפחת פייברג. כנראה הצליח להיחלץ מהמחבלים והגיע עד שער הקיבוץ, אבל שם מצא את מותו. אולי הם שחררו אותו, אולי ברח. אנחנו באמת לא יודעים".
החיים בקיבוץ הפכו למסע מתמשך של זיכרון וכאב. "כל פעם שאני שם, המחשבות עליו מציפות אותי", מספר מעיין. "יש כיכר אחת שאני עובר בה תמיד הפוך - רק לא לעבור עם הגלגלים בדיוק על המקום שבו אולי תומר שכב".
ובכל זאת, לצד הכאב הבלתי נגמר, הוא מסיים עם בקשה אחת שמאחדת את כל עם ישראל: "אי אפשר לקום בלי החזרת החטופים. זו חובה. בשביל כולנו".