סקר שנערך עבור המרכז הישראלי למצוינות בחינוך יאס"א מגלה כי יותר משבעים אחוז מהציבור סבורים שמערכת החינוך אינה מכינה את התלמיד הישראלי כראוי לחייו הבוגרים. נשיאת בית הספר התיכון יאס"א, ד"ר עליזה בלוך, התייחסה לממצאים בראיון לערוץ 7.
בראשית הדברים נשאלה ד"ר בלוך האם אכן מערכת החינוך אינה עושה די בהכשרת התלמיד לקראת חייו הבוגרים. היא השיבה כי "מערכת החינוך עושה הרבה דברים מדהימים, אבל אחרי הקורונה וכעת, בשלהי המלחמה, אני סבורה שאי אפשר להמשיך באותו אופן. צריך לנצל את הרגע כדי לבצע שינויים ולהבין שהמציאות השתנתה - ובעצם הכול השתנה."
הסקר, שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בחן שלושה פרמטרים עיקריים: תפקידו הנוכחי של המורה לאחר הטלטלות האחרונות - לימודים מהבית, קליטת תלמידים מפונים, כניסת הבינה המלאכותית, הוראה תוך כדי מלחמה והתמודדות עם הודעות טראגיות; הפרמטר השני - התלמיד, ולמה למעשה מכינה אותו מערכת החינוך; והפרמטר השלישי - מה החברה הישראלית מצפה מהתלמיד.
לדברי בלוך, "ממצאי הסקר בעולם המורה מצביעים על כך שבית הספר צריך להכין את התלמיד לעתיד - להיות עצמאי יותר, בעל חשיבה ביקורתית ושואל שאלות. המחשבה שהמורה ילמד והילד יפלוט את החומר במבחן - עברה מן העולם. תלמיד עם תחושת מסוגלות ויכולת לקחת אחריות מצריך שינוי תודעתי בקרב המורים. המלחמה הוכיחה שמורים שהפגינו גמישות, קבלת אחריות ועמידה באי־ודאות שרדו את התקופה ועשו עבודה מצוינת, בעוד שמורים שנצמדו לרגולציה נוקשה התקשו להתמודד."
באשר לתלמידים, אמרה: "הם לומדים במערכת משתנה - יום אחד לומדים, ביום אחר לא, וביום השלישי הלמידה מרחוק. מערכת החינוך לא מדויקת עבורם, ולכן אנו מעבירים אליהם יותר אחריות: להיות עצמאיים, ליצור ולהוביל תהליכי למידה. כך הופך תפקיד המורה למנטור שמלווה, מנחה ומעניק כוחות."
על ציפיות החברה הישראלית ציינה: "הורים אמרו שאינם זקוקים למערכת כבייביסיטר, אלא ככזו שמעניקה תחושת משמעות, כוח ויכולת להתמודד עם המציאות החדשה - עם כלים טכנולוגיים, מיומנויות שפה ולמידה עצמאית". לדבריה, "המשבר שבו מצויה מערכת החינוך - לצד משבר החברה הישראלית כולה - הוא הזדמנות שאסור לפספס".
על השאלה האם ניתן לצפות מכל תלמיד לשאת באחריות, או שמדובר ברעיון ריאלי רק בקרב שכבת המצוינות, השיבה: "בין הפקרות לבין האכלה בכפית יש עוד כמה שלבים. איני משחררת את המבוגרים מאחריות. גם לילד שמתקשה - ככל שנעניק לו יותר מיומנויות וכלים, הוא יצליח יותר. אין בכך הבדל בין תלמיד מצטיין לתלמיד מתקשה. ילד שמקבל תחושת משמעות וכלים להתמודדות, סיכוייו להצליח גבוהים בהרבה."
בהמשך התייחסה בלוך למתח שבין סימני קריאה לסימני שאלה: "לתפיסתי, אנחנו חיים בעידן של עודף סימני קריאה. כשאדם רואה מול עיניו אמת אחת ברורה - הוא אינו רואה מורכבות, אנשים אחרים או אתגרים אחרים. אז מגיע המשבר. אם נאפשר יותר סימני שאלה ויותר נקודות של פתיחות, נוכל לסייע לילד לבנות זהות טובה יותר וגם לחזק את החיבורים בחברה הישראלית. חלק מהמשבר נובע מכך שכולם כל כך צודקים, עד שאנשים כבר אינם מצליחים לדבר זה עם זה."
כדוגמה הזכירה את הסערה סביב הרפורמה המשפטית: "כל צד היה מאוד צודק, והמדינה כמעט התפרקה מבלי שנעשה שיח אמיתי. אם נגדל דור עם ערכים, אהבת הארץ והמדינה, אך נבין שיש דרכים רבות להיות ישראלי ולאהוב את הארץ - חלק גדול מהבעיות ייראה אחרת".