הגיע הזמן לקרוע את המסכה מעל פניה של קטאר ולנהל איתה מו"מ ישיר לשחרור החטופים, לסיום המלחמה ולהסדרת היום שאחרי בעזה.
קטאר היא המבוגר האחראי של "האחים המוסלמים" - הרעיון האמיתי שמאחורי חמאס - וביכולתה לאכוף על הפרוקסי שלה, חמאס, הסדרים. עד היום היא שיחקה את המשחק של "מתווכת", למרבה הצער גם בחסות ארה"ב, כאשר בידיה הקלפים והמפתחות האמיתיים לכל מה שמתרחש בעזה. לא הזרוע הצבאית בעזה ולא הזרוע המדינית השוהה בדוחה הן המוקד, אלא קטאר עצמה.
קטאר היא האידיאולוגית החשובה של רעיון "האחים המוסלמים" - תנועה סונית הדוגלת בג'יהאד עולמי נגד הכופרים. חמאס וארגוני טרור נוספים הם זרוע צבאית בלבד. אמנם חמאס נעזר רבות באיראן לאימונים ולרכישת נשק, אך הכסף כולו מגיע מקטאר: חלקו דרך המזוודות שישראל, בתמימותה או בטיפשותה, העבירה לחמאס, וחלקו בדרכים מגוונות ומתוחכמות אחרות. לחמאס אין יכולת קיום עצמאית אפילו לזמן קצר ללא התמיכה האקטיבית של קטאר.
דוגמה קטנה לכך נראתה בשחרורו של עידן אלכסנדר, כאשר חמאס הבין שעליו לרצות את טראמפ. משפחות החטופים הבחינו שטראמפ וויטקוף, שגילו אמפתיה רבה בתחילה, למעשה נטשו אותם. כנראה שמסיבות שונות הם אינם רוצים להתעמת עם קטאר. הם משחקים משחק כפול: מצד אחד מצהירים על תמיכה מלאה בישראל, אך מצד שני נהנים מהשחיקה בישראל ומהחלשתה - מה שמחזק את תלותה המוחלטת בארה"ב. הם אוהבים אותנו חזקים צבאית אך חלשים מדינית, מותשים מהשילוב הקטלני של חמאס וקטאר.
תנועת "האחים המוסלמים", שהקים חסן אל-בנא בשנת 1928, היא תנועה סונית ג'יהאדיסטית רבת השפעה במזרח התיכון ובעולם המוסלמי כולו. באמנת היסוד של חמאס משנת 1988 נכתב: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד אשר יכרית אותה האסלאם, כפי שהכרית את מה שקדם לה." מטרתו של חמאס היא להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין. אין להם עניין במדינה פלסטינית - אלא בחליפות אסלאמית עולמית.
בשונה מאש"ף בעל האופי המדיני-חילוני, האחים המוסלמים רואים בפלסטין אדמת קודש אסלאמית עד תחיית המתים. לאל-בנא הייתה תורת שלבים סבלנית, איך להשתלט לא רק על המזרח התיכון וישראל, אלא על העולם כולו. את זה על המערב להפנים: פיזור המוסלמים באירופה ובארה"ב אולי נראה תוצאה מקרית של מלחמות ופליטות, אך מבחינת האחים המוסלמים זו דרך להגשמת האידיאולוגיה - השתלטות הדרגתית על אירופה, ארה"ב ואפילו אוסטרליה.
זו גם האידיאולוגיה של קטאר. הבעיה המהותית היא שקטאר משמשת גם מדינת חסות ובעלת ברית של ארה"ב, והיחסים ביניהן רצופים סודות ועמימות. קטאר רכשה קבוצות כדורגל חשובות באירופה (כמו ברצלונה ופריז סן-ז'רמן) ואוניברסיטאות יוקרה ברחבי ארה"ב, הכל כחלק ממימוש האג'נדה של "האחים המוסלמים": אם לא בכוח - אז בכסף. המטרה אחת - לאסלם את הכופרים או לחסלם.
קטאר היא הכוח הדומיננטי מאחורי הקמפיין העולמי נגד ישראל. היא אנטישמית בעצמה ומנצלת את האנטישמיות הקיימת בעולם כולו כדי להזין אותה. היא יזמה את הקמפיין על "רעב והשמדה" כביכול שישראל מחוללת בעזה, ופגעה בכוונת מכוון במעמדה של ישראל בעולם. גם בתפקידה כמתווכת, עיקר דאגתה הייתה להשיג מחירים מקסימליים עבור חמאס בשחרור חטופים - וישראל שילמה מחירים כבדים בעסקאות הקודמות.
כעת קטאר וחמאס תקועים - הם מנסים למקסם את מחיר החטופים, במטרה לשמר את שלטון חמאס בעזה. המצרים כבר הבינו שאין מנוס מפרוק חמאס מנשקו, אך קטאר עדיין מסרבת. היא מתמרנת בין ישראל, טראמפ וויטקוף - תוך תיאום עם חמאס.
לכן על ישראל לדחוק את קטאר לפינה, ולהפעיל עליה לחץ - גם צבאי (באיום על ראשי חמאס השוהים בדוחה), ובעיקר כלכלי ומדיני - בשיתוף פעולה עם טראמפ וויטקוף.
נתניהו ניצב כיום בפני דילמה אכזרית: האם להסכים להסכם חלקי, שיציל עשרה חטופים אך יחרוץ את גורלם של עשרה אחרים למוות. ברור שחמאס לא יסכים להניח את נשקו ולמסור את הקלפים האחרונים שבידיו. קטאר וחמאס מתמרנים כדי להחליש את ישראל ולהכניע אותה.
אנחנו בישורת האחרונה: אם טראמפ וויטקוף יתעשתו, וביחד עם ישראל יכפו ועידה משותפת עם קטאר, מצרים והאמירויות - ניתן יהיה להגיע להחלטה מחייבת ולכפות אותה על חמאס. הסכם כולל, סיום המלחמה וחיסול חמאס בעזה. ואז, אולי, יזכה טראמפ בפרס נובל לשלום - כי מפוטין, זה כבר חסר סיכוי.