"החמאס בלחץ אטומי" - הודיע ראש הממשלה בעקבות החלטת ארגון המרצחים לשוב למו"מ. לחץ אטומי? במה זה מתבטא? על מה הם מוכנים לוותר עכשיו?
על 10 החטופים החיים והמעונים שהם דורשים להשאיר אצלם? על הפסקת האש? על שחרור מחבלים? על נסיגה משטח שכבשנו בדם חיילינו? אולי להפך? אולי החמאס חוזר כי הוא חושב שאנחנו בלחץ בעקבות הפגנת השמאל הגדולה שהאשימה את ראש הממשלה בהפקרת החטופים?
השבוע, כשהיה ברור שהפגנת השמאל נועדה לייצר רושם כאילו כל העם דורש שניכנע לחמאס, החלטתי לברר לעצמי מה באמת רוצה ובוחר עם ישראל בדילמה הקשה הזו. לשם כך הזמנתי סקר אמתי, עם שאלות שאינן מסתירות את האמת מהנסקרים, אלא אדרבא חושפות בפניהם את התמונה המלאה טרם קבלת החלטה. תוצאות הסקר עודדו אותי מאד מצד אחד, והעלו אצלי שאלות ותמיהות מצד שני. אבל לפני שנגיע לתוצאות, אספר לכם מהם הנתונים שהוצגו בפני הנסקרים - 542 אנשים בוגרים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה בישראל.
הנסקרים קיבלו את כל הנתונים הבאים: את העובדה שברצועת עזה מוחזקים 20 חטופים חיים, ו 30 חללים (ולא "50 חטופים וחטופה" כסיסמת קמפיין השמאל).
שב 22 חודשי לחימה חיסלה ישראל את רוב מפקדי החמאס הבכירים בעזה, פרקה 3 מתוך 5 החטיבות שלו, ופגעה חלקית בשליטתו האזרחית ברצועה, וכי עם זאת, כ 25% משטח הרצועה עדין לא בשליטת ישראל, וחלק מהכוחות הצבאיים ורוב השלטון האזרחי של החמאס עדין פועלים בשטח.
עוד עודכנו הנסקרים בדרישות החמאס בעסקה מלאה, בה יושבו לידינו כל החטופים, החיים וגם החללים. נמסר להם שהדרישות כוללות נסיגה מלאה מהרצועה, שחרור מחבלים, השארת חמאס בשלטון, והפסקת המלחמה בגיבוי החלטת מועצת הבטחון של האו"ם. לבסוף עודכנו הנסקרים לגבי תנאי העסקה החלקית המונחת עתה על שלחן המו"מ, עסקה בה נקבל 10 חטופים חיים מתוך 20, ו 18 חללים מתוך 30, ובתמורה נשלם בנסיגה לפרימטר מצומצם, בפתיחת מעבר רפיח, בסיוע נרחב לחמאס, ובשחרור מאות מחבלים.
על הנתונים היבשים הללו לא הוספנו אף מילה שיש בה משום הבעת דעה, לא כתבנו כלל מה המשמעות של החלטת מועצת הבטחון לגבי סיכויי ישראל לחזור ולתקוף בעזה, גם לא מה הסיכוי של החמאס לחזור ולהשתקם אם נצא מעזה, או אם נעביר לידיו, ולידיו בלבד, סיוע הומניטארי רב. אפילו לא כתבנו, למשל, שהנסיגה פירושה ויתור על שטח שנכבש בדם חיילינו, ושנאלץ לכבוש מחדש תוך מחיר-דמים נוסף. נמנענו מכל נתון שאינו יבש ושיש בו משום הבעת דעה לכאן או לכאן. כל זאת משום שרציתי לא לרמות את עצמי, אלא להבין מה באמת העם בישראל חושב, והאם וכיצד הוא מוכן להכריע.
השאלה בה התבקשו הנסקרים להכריע היא השאלה המונחת לפתחו של ראש הממשלה, לפתחם של חברי הקבינט, ובעיקר לפתחם של שרי הממשלה. כי בלי הצבעת חברי הממשלה - לא תהיה עסקה. אי אפשר, פשוט אי אפשר לפי החוק, לשחרר אפילו מחבל אחד מכלאו בלי שרוב שרי הממשלה יצביעו "בעד", ומכאן ששאלת קיומה של עסקה, בימים בהם אין בה שרים מש"ס ומיהדות התורה, מונחת בעיקר לפתחם של שרי הליכוד. מה חושב הציבור שבחר בהם, ושעתיד לבחור בהם פעם נוספת, בשאלת העסקה החלקית?
כיצד לדעתכם צריכה ישראל לנהוג בשאלת העסקה החלקית? - נשאלו הנסקרים, ובפניהם הוצבו שתי אפשרויות. לפני שניגע בשתיהן, נציג את התוצאה המדהימה הראשונה בסקר - תוצאת ה"אינני יודע", שבדרך כלל, בסקרים רבים, היא מפלטם של חלק ניכר מהנסקרים. ובכן, לפי התוצאות, העם בהחלט מוכן להכריע, אפילו מבין שחייבים להכריע. 3% בלבד מכלל הציבור בחרו באפשרות הנוחה הזו, כל האחרים הבינו היטב, שהכרעה חייבת להיות, כי כך אי אפשר להמשיך, בתום 22 חודשי מלחמה מצד אחד, ועינויים במנהרות חמאס מצד שני, שיטת ה"גם וגם" פשוט פשטה את הרגל. אז מה כן?
תוצאות מדהימות: מתוך כלל הנסקרים: יהודים וערבים, ימניים ושמאלנים ואנשי מרכז - מכל אלה 32% בלבד בחרו באפשרות לפיה יש "להתקדם לעסקה חלקית, גם אם היא תמנע את הכרעת חמאס, משום שהשבת החטופים חשובה יותר".
שליש מהציבור בישראל. זה לא מעט. אבל זה רחוק מאד מלהיות הרוב. לעומתם, 64% מכלל הנסקרים בחרו באפשרות לפיה יש "להפסיק לדון בעסקאות חלקיות, הן פוגעות ביכולת להכריע את חמאס. מעכשיו רק עסקה מלאה, בתנאי סיום המלחמה שקובעת ישראל". שני שלישים מהציבור הכללי! רוב חד משמעי, שבגלל הסקרים המוטים של השמאל, לא בא לידי ביטוי בתקשורת.
וזה לא הכל: בקרב נסקרים שהגדירו עצמם כ"ימין" 88% נגד עסקה חלקית ובעד הכרעת חמאס. בקרב בוחרי הליכוד - 83%. ובקרב בוחרי ש"ס - 86%. רק 9% מבוחרי הימין תומכים בעסקה חלקית. ואני שואלת: איפה כל השרים שאמורים לייצג את הציבור העצום הזה? הרי לא יתכן שאני זו שמייצגת אותם, אני קטנה מידי, הסיעה שלי בכנסת קטנה מידי מכדי לייצג ציבור רחב כל כך של מצביעי הימין. הם בחרו, ברובם, במפלגת הימין הגדולה - בליכוד. אז למה הם לא מיוצגים?
"כי תעשה הטוב והישר" - "הטוב - בעיני שמים, והישר - בעיני אדם" - אומר רש"י. הסקר המונח בידי קובע באופן הברור ביותר מהו "הישר בעיני אדם", בעיני רוב עצום של הציבור בישראל. והוא זועק למקבלי ההחלטות, לאלה שזכות ההצבעה נתונה בידם ממש: עשו את הטוב בעיני העם הזה, בעיני הבוחרים שלכם!
אם מדינת ישראל היא דמוקרטיה, דמוקרטיה יצוגית, שבה האזרח הולך פעם אחת לקלפי ובוחר את נציגיו, והם אמורים לייצג אותו בכל בחירה והצבעה נוספת בעתיד, הרי שנבחרי הציבור הענק הזה, 64% מכלל הציבור, 88% מהציבור הימני, ציבור ענק שמצליח לעמוד על רגליו ולהביע את דעתו גם אחרי 22 חודשים של קמפיין סתימת-פיות מהקשים בתולדותינו, ציבור ענק שדורש את הכרעת חמאס, שמתנגד לחלוטין לעסקה חלקית, שגם אם כתוב לו בפירוש באופציה הזו ש"השבת החטופים חשובה יותר" - הוא עומד איתן על דעתו ודורש נצחון - איפה השרים שאמורים לייצג אותו? כיצד יצביעו הם, שהעסקה נתונה ממש, אבל ממש, בידיים שלהם? הם בכלל לא צריכים לפרוש מהממשלה כדי לסכל אותה, הם צריכים רק להצביע "נגד", או להודיע מראש לראש הממשלה שבכוונתם להצביע נגד. זה יספיק כדי לתת לציבור שלהם את מה שמגיע לו.
ולראש הממשלה אני מבקשת לומר: יש לך עם איתן מאחוריך. עם נבון וחכם, אחראי וערכי, שמבין שבמלחמה הזו חייבים לנצח. שנותן לך גיבוי לבצע באמת את מה שאמרת שתבצע: הכרעה של חמאס, ללא שום עסקה חלקית בדרך. אל תאכזב את הציבור האדיר הזה. אל תיבהל מהפגנות המטה להכנעת ישראל, לך בכוחך זה, בכח שהעם נותן לך, והושעת את ישראל!